CSIQ - טרייד של יום שלם, כחלק מהתמונה הכללית

CSIQ הייתה אתמול בין 3 המניות בעלות הווליום החריג ביותר והמומנטום החזק ביותר.

כבר בנקודת הכניסה היה ברור שהתבנית שלה אינה תלויה בשוק.  עקבתי אחריה מהפתיחה אבל את המהלך הראשון שלה פיספסתי (ראה גרף 1). בדיעבד לא ממש היה טריגר.

בנרות 5 דק' של סוף היום לא ניתן לראות את נקודת הכניסה שלי.  לכן אני מצרף את גרף 1 בנרות דקה.  כמו שכתבתי לא פעם, את נקודת הכניסה שלי אני תמיד קובע ע"פ נרות דקה.

תבנית כזו - עם מאפייני המומנטום והווליום הנ"ל, וחוסר התלות הבולט בשוק, צריכה לשמור על המגמה שלה עד סוף היום, ואסור לנו לתת לשיקול הדעת שלנו להיות מושפע מתיקונים נקודתיים או תצורות אחרות של הגרף.  זה גם מה שרשמתי בצ'אט, בין השאר כתזכורת לעצמי.

 

 

 

גרף 1 - CSIQ, נרות דקה, שעה וחצי ראשונות

 

 



גרף 2 - CSIQ, סוף היום, 5 דק'



 

 

 

בפוסט הזה אני רוצה לשים דגש דווקא על התמונה הגדולה:  השקלול של כל הטריידים שלנו בסוף היום.

כהערכה גסה נניח שבאסטרטגיה הזו - Momentum Breaker - יש לנו כ- 50% הצלחה (win rate).  כלומר בסופו של יום ממוצע מחצית מהטריידים שלנו צריכים להיות ירוקים והמחצית השניה אדומים.

כסוחרים צריכות להיות לנו 2 שאיפות חשובות:

1. באף אחד מהטריידים הכושלים לא נחרוג מהריסק המקורי (למעט עמלות וסליפאג')
2. ממוצע העיסקאות המוצלחות גדול באופן משמעותי מהריסק.

אם נצליח לעמוד בסעיפים פשוטים אלו באופן עיקבי - מובטחת לנו הצלחה וריווחיות (מתמטית).

ועכשיו הערה חשובה:

במקרים רבים עיסקה מוצלחת אחת שנוהלה כמו שצריך היא זו שתעשה את ההבדל ותקפיץ את ממוצע-הרווח של העיסקאות המוצלחות.

ויש תבניות כאלו מדי יום.  כדי לתפוס עיסקה כזו צריך (שוב) שני צעדים הכרחיים:

1. לתפוס את הטרייד הזה שבסוף היום ייתן לנו את המהלך המצופה.
   בזמן הכניסה אין דרך לדעת מה תעשה התבנית בסוף היום.  זו סטטיסטיקה פשוטה, וכמו שאמרתי בשיטה הזו צריך להניח שחצי מהטריידים ייכשלו.
   אני משתדל לקחת כמות מספיקה של טריידים כדי שהסטטיסטיקה תהיה כמה שיותר עקבית והשונות - כמה שיותר קטנה.  זה אומר כמה שיותר טריידים אבל תוך הקפדה בלתי מתפשרת על כללי הסינון והסריקה וקביעת איתות הכניסה.
2. לנהל את הטרייד כמו שצריך.  כלומר באופן כזה שמשאיר אותנו בסוף היום עם החזר כמה שיותר גדול על הסיכון.  זה אומר מימושים כמה שיותר רחוקים עם כמות כמה שיותר גדולה.
   אנחנו חייבים לנהל את הפוזיציה מתוך ציפייה (ואמונה) שהיא תשמור על המגמה שלה לאורך כל היום.

CSIQ היא דוגמה שממחישה את הנקודות הנ"ל.  היא הטרייד היחיד שבניהול טוב יעשה את היום גם אם היו עוד 9 טריידים שבסיכום לא עשו כלום.

על חשיבות הניהול הטכני של פוזיציה SINA

SINA בנתה אתמול טריגר לשורט (נגד השוק) באמצע היום.
טרייד די קלאסי, מומנטום אמנם גבולי (ירידה של פחות מ 2%) אבל בהתחשב בשוק החזק התבנית בהחלט הראתה מגמה יורדת עיקבית.

אני בד"כ עובד עם הוראות מימוש במערכת.
במקרה הזה היעד הראשון המקורי היה ב- $48.62 (1.5R, סטופ של 25 סנט), מעט נמוך מהמהלך שהמניה עשתה אחרי השבירה.
במהלך כ- 40 דקות לאחר מכן המניה התיצבה מעל לתמיכה באזור $46.70.  עדיין ללא מימוש, וגם ללא הזזה משמעותית של הסטופ.  במקרה כזה הדבר הנכון לעשות הוא לעדכן את היעד בהתאם להתפתחויות "בשטח".  תמיכה חדשה שנוצרה בתבנית במקרים רבים עשויה להוות נקודת שינוי כיוון וחשוב להקטין סיכונים גם אם זה במחיר של צמצום יעדים.

תבניות ארוכות נותנות לנו רמזים לגבי הצעדים שאנו צריכים או יכולים לנקוט במהלך ניהול הטרייד כדי להוריד סיכונים או למנף את הטרייד (לעיתים על ידי הוספת כמות).

הרמזים כאן היו לגבי אזורי המימוש והזזת הסטופ.
גם את המימוש השני ניתן היה לבצע בהתאם לתבנית ותוך מיזעור סיכונים.  לעיתים כאשר התנועה היא ברצועה צרה יחסית ניתן במקום לממש למקם סטופ על הכמות למימוש מעל אזור ההתנגדות החדש.

אחרי שני מימושים לכאורה הסיכון בטרייד כבר נמוך ובכל זאת גם הכמות הנותרת יכולה לנגוס משמעותית ברוח אם לא מנהלים אותה נכון.  זה אומר להיות עירני בעידכון הסטופ.
והדוגמה של SINA מצויינת.
לא חשוב מה קרה שם בחצי השעה האחרונה אבל סטופ מעודכן וטכני משאיר את הטרייד מוצלח ולא שולח אותנו לישון עם הרגשת פיספוס.

SINA - סוף היום

הגדרת יעד יומי

יעד יומי הוא כלי מצויין לסוחרים, שבשימוש נכון יכול לעזור לנו להתמודד (בצורה מלאכותית משהו) עם הקשיים המנטליים של העיסוק.  המטרה של השימוש במושג "יעד יומי" היא למנוע מצב שכל סוחר מכיר היטב, שיום מוצלח הופך ליום בינוני או אפילו גרוע.

הדבר דומה להגדרת סטופ יומי.  מונח המקובל בעיקר בחברות פרופ. המספקות הון לסוחרים וגוזרות קופון מריווחיהם.  אחד הפרמטרים החשובים בכל חשבון מסחר שם הוא הסטופ היומי.  זהו ההפסד המקסימלי אליו סוחר יכול להגיע ביום מסחר נתון.  כאשר הסוחר חורג ממנו יום המסחר שלו נסגר.  זהו כלי בעל חשיבות מוכחת בעיסוק הזה.  הוא מונע מצבים בהם יום רע בודד הורס שבוע או יותר של עבודה קשה.

סטופ יומי הוא למעשה פעילות "הגנתית" בצד המפסיד.  וכמו שאנחנו יודעים במסחר בכלל יש חשיבות עצומה לפעילות הגנתית.
קביעת יעד יומי היא למעשה פעילות הגנתית בצד המרוויח.

אני מאמין שלכל סוחר יש כבר מספר כזה בראש. הוא לא בהכרח קורא לו בשם, אבל הוא קיים. ובדיוק כמו שהמושג "ריסק" R ( הפסד $ מירבי לטרייד בודד) הוא מנטלי כך גם היעד היומי הוא מונח "מנטלי".  אפשר לנסות להגדיר אותו באופן גס כרווח היומי עימו הסוחר יהיה מרוצה.


המטרה של השימוש ביעד יומי הוא בשורה התחתונה לשפר את התוצאות.  לשפר את ההכנסה החודשית.
כמובן שיהיו לנו ימים מפסידים שיקלקלו את המאזן, אבל המטרה היא בין השאר גם להקטין את מספר הימים הרעים ולשפר את הרווח החודשי.  גם אם לא הגענו ליעד החודשי, אם השימוש במושג "יעד יומי" שיפר את התוצאות שלנו - דיינו.

השאלה החשובה היא מה עושים כאשר מגיעים ליעד היומי.
לרוב, כשנגיע ליעד היומי נהיה בעיצומו של המסחר ובתוך פוזיציה אחת או יותר. מה עושים אז?
אנחנו לא בהכרח חייבים לסגור את היום. במידה מסויימת זה אפילו נוגד את תוכנית המסחר, כי אנחנו לא מאפשרים לטריידים שלנו למצות את עצמם.  יהיה מי שיגיד שזה לא בהכרח סתירה כי תוכנית המסחר יכולה לכלול כלל לסגירת פוזיציות כשהגענו ליעד היומי, ואני מסכים;  אבל בכל זאת יש לי בעיה עם סגירת היום כשהגענו ליעד היומי כיוון שאנו מגבילים את הרווחים שלו.  וכל הרעיון של מסחר הוא - לחתוך את ההפסדים קצר ולתת לרווחים לרוץ.

 אני באופן אישי לא סוגר את היום אבל לרוב מבצע התאמות להמשך היום:

• סינון יותר קפדני של טריידים חדשים
• הקטנת כמויות בטריידים חדשים
• התאמת סטופים בטריידים מנוהלים כך שגם אם כולם יעבדו נגדי - יום המסחר לא יפגע משמעותית.
  הכלל הזה עשוי להיות מופעל למשל כאשר מגיעים לפעמיים היעד היומי, עם אפשרות לתיקון ברווח של לא יותר מ- 50%.

כמו בכל נושא מנטלי, גם כאן, לא מספיק להגדיר יעד יומי ללא אכיפה מתאימה של התוכנית.
השימוש שלי בכללים הנ"ל עובד מצויין עבורי.  הוא עדיין מאפשר לי בימים טובים לסגור ברווח יפה, אבל בעיקר הוא מקטין את השונות, או מגדיל את העיקביות בתוצאות, וזו עבורי החשיבות הגדולה של השימוש ביעד היומי.
לקח לי זמן לנסח את הכללים, והם לא בהכרח יתאימו לכל אחד, אבל אני עובד עם אותם כללים כבר מעל לשנתיים והיום אני כבר פועל די אוטומטית בהתאם להם.  בנוסף, ברובוט המסחר שלי (שכרגע מנהל עבורי חלק מהפוזיציות) מיושמת גירסה של הכלל השלישי למעלה.  עידכון אוטומטי של הסטופ בכל הפוזיציות הפתוחות.
כמו שאמרתי, זה לפעמים מלאכותי (כמו "הסטופ היומי") אבל בשורה התחתונה זה נותן תוצאות.

ניהול סיכונים במהלך טרייד שמתעכב

מדי פעם נתקלים במצב בו טרייד שאנחנו מנהלים מייצר מעין טריגר חדש.  כלומר התנגדות או תמיכה חדשים המאפשרים למעשה לקחת את המניה כטרייד חדש.
אבל מה עושים אם אנחנו כבר בתוך המניה (ואולי אפילו ללא מימושים) ?

האם כדאי לסגור את הפוזיציה ולהיכנס מחדש במקרה של פריצה/שבירה?
משיקולים של ניהול סיכונים התשובה שלי היא כן.

הטריידים המצורפים מהשבוע הם אלו שהביאו אותי לכתוב את המאמר הזה.

באחד מהם (MPEL לונג, יום שני 13/2/2012) המניה הגיעה להתנגדות ברורה ובסוף תיקנה והגיעה לסטופ, ובשני (TRIP שורט, יום שלישי 14/2/2012) המניה נתקלה בתמיכה חזקה אבל שברה אותה בסוף והגיעה ליעד.

במסחר יומי אי אפשר (ואסור) להסיק מסקנות מטרייד בודד. זה היה נהדר אם טרייד אחד או מספר מועט של טריידים  יכול היה לכוון אותנו לבנית אסטרטגיה מוצלחת יותר.  אבל אני מביא את הטריידים האלו בכ"ז לצורך המחשה והדגמה.  כי אלו מצבים שאנו נתקלים בהם לא פעם וחשוב שנדע לזהות אותם ולהחליט מראש כיצד לנהוג.

הטרייד הראשון של MPEL נכשל.  אבל אם היינו יוצאים באזור ההתנגדות של $12.15 הטרייד של MPEL היה למעשה טרייד מוצלח כיוון שהיינו בתוך הכסף.

MPEL - לונג מעל $12.07

 הטרייד השני של TRIP הצליח.  אם היינו סוגרים גם את הטרייד הזה באזור התמיכה של $27.50 היינו נכנסים מחדש בשבירה של החצי עגול והיינו תופסים את המהלך הזה כטרייד חדש.  היינו מפסידים כמה סנטים על עמלות והפרשי היציאה והכניסה בחצי עגול.  אבל זה בתמורה לחיסכון אפשרי של R שלם (עד הסטופ) במקרה שהטרייד לא עובד (כמו במקרה של MPEL למעלה).

TRIP שורט מתחת $27.60

הערה

ברור שהטיפ הזה לא רלוונטי לכל האסטרטגיות.  הגישה שלי היא להחזיק במניה לאורך זמן (בתוך היום) כל עוד היא לא משנה מגמה (הזזת סטופ טכנית).  יש להניח שסוחרים שעובדים באסטרטגיות שבהן המימושים מהירים והזזת הסטופ פחות סבלנית לא יתקלו במצבים כאלו.

האם יש למזל השפעה על תוצאות המסחר שלנו?

אני אוהב את הספר "תעתועי האקראיות" של נסים ניקולאס טאלב, שהוא ספר כלכלי העוסק בתופעת המזל.  הוא מראה כיצד האקראיות, או המזל, נתפסים לעיתים בטעות על ידינו כמיומנות או מומחיות.

מסחר יומי עוסק בניהול סיכונים ולא בהימורים, בהם יש לאלמנט האקראיות חלק משמעותי יותר; אם כי יש הרבה צדדים משותפים בשני העיסוקים (אבל זה נושא לדיון נפרד).
השאיפה של הסוחר המנוסה היא למנוע מגורם המזל להשפיע (לרעה) על התוצאות שלו.  הוא מבין שיש לידע ולמקצועיות שלו רק חלק קטן בהשפעה על תוצאות המסחר שלו.  אחת הסיבות לעובדה שמסחר הוא עיסוק קשה ומאתגר כל כך היא שאנחנו צריכים להתמודד עם אחוזי הצלחה נמוכים בהרבה ממה שאנו מורגלים בעיסוקים אחרים.  להבדיל מרוב התחומים שאולי עסקנו בהם בעברינו, כאן אנחנו לא מתוגמלים על יסודיות ועל השאיפה לשלמות.  לסוחר המבין שלעולם לא יוכל להגיע לשלמות יהיה קל יותר לעמוד בתוכנית המסחר שלו.  הוא יודע שכשלונות הם חלק בלתי נפרד מהעיסוק. 



הטרייד של UTHR מיום שישי (13/1/2002) ממחיש מעט את הגישה הזו. 
זה היה טרייד רגיל של מומטום.  הכניסה היתה כשעה מהפתיחה אחרי תיקון של כ- 40% מהנמוך והתייצבות מעל תמיכה ב- $46.90.
הסטופ היה כ- 25 סנט.
בימי שישי אני בד"כ  יושב ליד העמדה רק בתחילת היום ובהמשכו רק מנהל (אוטומטית) טריידים שנכנסתי אליהם.
האמת שזה לא שונה בהרבה מהניהול הרגיל שלי כיוון שבנוסף להוראת הסטופ יש לי בד"כ שתי הוראות מימוש ברווח במערכת.
במקרה הנוכחי הוראות המימוש שלי חושבו מתמטית ע"פ גודל הסטופ - 1.5R ו- 3R.  ראה גרף מצורף.
השבירה הראשונית לא הספיקה למימוש ולאחר מכן הגיע תיקון ודישדוש ארוך שנמשך רוב היום.
בשעה האחרונה כשבאתי לבדוק מה עשו הטריידים שלי ראיתי ש- UTHR נסגרה אחרי שני מימושים.  זה היה די מפתיע בהתחלה כי קשה היה לראות שהיא הגיעה בכלל ליעד השני.  אני לא יודע מה בדיוק קרה שם, אבל בשעה 15:01 המניה צנחה ב- 75 סנט בפחות מדקה.  ולא מדובר בהדפסה חריגה בודדת (דבר שקורה לעיתים מבלי להשפיע על הביקוש וההיצע אבל כן בא לידי ביטוי בגרף), כיוון שהוראות הקניה שלי התבצעו וכל הפוזיציה שלי נסגרה.  כלומר, אכן היתה שם פעולת מכירה של כמות גדולה של מניות שהפילה רגעית את מחיר המניה.

האם זה מזל?  כנראה שכן.  המניה לא באמת המשיכה במומנטום השלילי שלה ולמעשה במהלך השעה האחרונה היא גם תיקנה את כל הצניחה שלה ויותר.

האם העובדה שהטרייד הזה נסגר ברווח היא מקרית?  אני מאמין שלא.  כמו שכתבתי למעלה, כאשר עובדים בצורה מסודרת אנחנו מונעים מאלמנט האקראיות להשפיע לרעה על התוצאות, אבל אנחנו לא מפריעים לו להשפיע עליהן לטובה.

אחרי 4 שעות של מסחר ניתן היה להוריד את הסטופ (אם כי לא בהרבה מדי) והסיכון בטרייד לא היה גדול.  לעומת זאת פוטנציאל הרווח היה קיים סטטיסטית, כיוון שזהו טרייד רגיל שלי, ואני מכיר את אחוזי ההצלחה עבור צורת ניהול הפוזיציה שלי ללא קשר לשעה ביום.

UTHR - גרף 5 דק'

ניצול הזדמנות - ברוריה

העליתי בחדר המסחר את LZB שענתה על דרישות מנית מומנטום. המניה תיקנה לרמת פיבונצי והצעתי אותה מעל $9.75 עם סטופ של 13 סנט.  היעד הראשון היה אזור הגבוה $10.05, כלומר יחס סיכון סיכוי סביר.  כשהיא הגיעה לגבוה לקחתי פרשיאל ועזבתי כי התחילה לדשדש, מדי פעם המשכתי לעקוב.

LZB - גרף 5 דק', כניסה ראשונה

בשלב מסוים הבחנתי שנוצרו כ-5 נרות תמיכה 9.79 התנגדות 9.8 זו הזדמנות (בעבר קראנו לה הורדת ידיים).

ההזדמנות היא בכך שיש 2 סנט סטופ סיכון מזערי מול סיכוי גדול.אפשר לקחת כמות מכובדת ולסכן מעט מאוד.

נכנסתי 9.81 (לצערי מסיבות טכניות לא העליתי את התוספת בחדר) המניה הגיעה לגבוה, שם לקחתי פרשיאל, והמשיכה עד

$10.7 כלומר 90 סנט רווח מול 2 סנט סיכון.

מאחר והמסחר כולו הוא עיסוק הסתברותי, טריידים בסיכון נמוך מיישרים לנו במהירות את הסטטיסטיקה.

LZB - כניסה שניה, ניצול הזדמנות

עוד על Proprietary Trading

קיבלתי מספר פניות להרחיב קצת על נושא ה- Proprietary Trading.

אמנם כתבתי על זה מעט בעיקבות מפגש הסוחרים הראשון שקיימנו בנושא, אבל בקריאה נוספת של הפוסט הבנתי שאכן דיברתי בעיקר על התנהלות המפגש ולא ממש עסקתי בנושא הפרופ. טריידינג.

מאז, ערכנו מפגש סוחרים נוסף בנושא בקרית מוצקין עם מרצה אורח שונה, וגם למדתי להכיר את הנושא יותר מקרוב בעיקבות תחילת פעילות שלי בתחום הזה.

מפגש הסוחרים בקרית מוצקין בנושא Proprietary Trading

במפגש בקרית מוצקין אירחנו את בארי פוזמנטייר שכל 13 שנות עיסוקו במסחר יומי היו ב- Proprietary Trading.

בשנים האחרונות הוא גם ניהל במשותף סניף של חברת פרופ. גדולה בלאס וגאס.  הוא חסך מספיק כסף במהלך השנים כדי לפרוש ולעלות לארץ.  הגיע איתו למפגש סוחר פרופ. נוסף, ג'וש וויס, שסחר איתו יחד בארה"ב, וגם הוא עלה לארץ לאחרונה ועדיין סוחר.

היה מעניין לשמוע את שניהם מדברים על מסחר יומי כפי שהם מכירים.

מסתבר ששניהם אינם מאמינים בניתוח טכני.  הדרכים שהם מכירים להרוויח במסחר יומי שונות לחלוטין.  ברובן מדובר באחוזי הצלחה גבוהים מאוד אבל במרווחים של סנטים בודדים.  זאת גם הסיבה שסוחרים מהסוג הזה רגישים מאוד לנושא העמלות.

היה מעניין לשמוע את ג'וש מספר כמה הוא כבר "מת" לעזוב את העיסוק הזה של מסחר יומי.  הוא מצליח יפה אבל הוא סיפר שבאופיו קשה לו מאוד לספוג הפסדים.  גם אם מדובר ביום מוצלח בשורה התחתונה, אבל אחרי טרייד או שניים גרועים שקיקלו יום שיכל להיות יותר מוצלח.

שיטות המסחר
חלק גדול מהשיטות שסוחרים כאלו עובדים עימן קשורות לארביטראג'.  כלומר זיהוי פערים או חריגות במחיר בין ניירות שונים שאמורים להסחר באותה רמה (או בכיוונים הפוכים).
בחלק גדול מהמקרים יש גם דגש על קבלת ההחזר מה- ECN על ידי הוספת נזילות.  כאשר עובדים בכמויות גדולות ומרווחים קטנים זה משמעותי.

לצורך המחשה ניקח טרייד של 10,000 מניות, קניה של מניה ומכירה באותו המחיר, אם בשני המקרים הטרייד נעשה בהוספת נזילות ל- ECN, הוא מסתכם ברווח של $50. (החזר של 0.25 סנט למניה, קניה + מחירה).

שיטות מסחר נוספות קשורות לעבודה מול ECN-ים ספציפיים המאפשרים לך לקבל או להיפטר מכמויות גדולות של סחורה מבלי להשפיע על מחיר המניה או הנזילות שלה בשוק.  הכינוי ל ECN-ים כאלו הוא Dark Books.

שיטה אחרת מתבססת על הודעות שחברות מוציאות לבורסה.  לשם כך יש צורך במנוי על שרות הודעות מוצלח.  האמת ששרות כזה עשוי לסייע גם לסוחרים טכניים כיוון שהוא עוזר לזהות מוקדם מניות שמקבלות מומנטום תוך כדי יום המסחר ולא רק בפתיחתו.
 בארי סיפר שמספר שנים עסק בשיטה הקשורה למסחר ב- Pre-Market וניצול הספרדים הגדולים לטובתו.

אחת הסיבות שהוא פרש ממסחר היא שהאסטרטגיות שהוא השתמש בהן הפכו יותר ויותר לכאלו שרובוטים עושים בהן שימוש יעיל והוא מצא את עצמו יותר ויותר מתחרה בתוכנות מסחר אוטומטיות (Black Boxes).  גם סוחרים וחברים שלו מהתחום החלו לעשות שימוש בתוכנות כאלו אחרי שבנו לאסטרטגיות שלהם Black-Boxes.

הייתרונות והחסרונות של Proprietary Trading
כדי להבין את הייתרונות והחסרונות של צורת העבודה הזאת חשוב להבין קודם כל המודל.
מודל העבודה מול חברות הפרופ. שונה בתכלית מצורת העבודה מול ברוקרים "רגילים" (Retail Brokers) ושל בתי מסחר ומכללות למניהן המרוויחים בעיקר מעמלות של הסוחרים ולא ממש חשוב להם ביצועי הסוחרים.
בפרופ. טריידינג הסוחר עובד על הון שהוא מקבל מהחברה ועיקר הרווח של החברה הוא מהרווחים של הסוחרים.  וזהו למעשה אולי החיסרון יחידי של השיטה (מבחינת הסוחר).  סוחר (מצליח) מקבל רק חלק מהרווחים.
אבל כמו שאנחנו יודעים אין הרבה סוחרים ריווחיים, ואחד היתרונות הגדולים של מודל העבודה הזה הוא שהמערכת למעשה עוזרת לסוחר להצליח; לעבור את המשוכה שסוחרים רבים לא מצליחים לעבור לבדם.  היא משפרת באופן משמעותי את אחוזי ההישרדות של הסוחרים ומביאה אותם לתוצאות טובות יותר.  היא עושה זאת במספר אמצעים.
העמלות נמוכות משמעותית מאלו של הברוקרים הרגילים כי חברות הפרופ. יודעות שכדי לאפשר לסוחרים להצליח צריך להוריד למינימום את ההשפעה של העמלות על צורת המסחר ועל הביצועים.  מבנה העמלות בתעשיה הזו הוא משמעותי ביותר ומחייב דיון נפרד.  רוב הסוחרים לא מודעים לתפקיד הקריטי וההשפעה שיש לעמלות על הסיכויים שלהם לעבור את מסוכת הדישדוש/ריווחיות.  יש לו השפעה מנטלית (למשל הנושא של מינימום עמלה לטרייד משפיע על הכמויות) וגם השפעה ישירה על גובה הרווחים (או ההפסדים).
בנוסף, חלק בלתי נפרד מהמערכת הוא מסגרת ניהול סיכונים המאפשרת לחברה להגדיר לכל סוחר מגבלות בהתאם למיומנותו ונסיונו.  למשל, פעילות המסחר של סוחר שחורג מההפסד המירבי המותר לו ליום תופסק אוטומטית וכל הפוזיציות שלו ייסגרו.  כלים מסוג זה מונעים מצבים לא רצויים (אך לצערינו נפוצים למדי) בהם יום עבודה רע הורס שבוע של עבודה קשה.

בהתבסס על האמור לעיל קל להבין שמודל העבודה הזה יוצר סביבה שבה כל הצדדים מעוניינים בהצלחה של הסוחר.  זהו ההבדל המשמעותי ביותר בינו לבין כל שאר המודלים.  הנסיון המעשי והסטטיסטיקה מאפשרים לחברה להנחות את הסוחר ביעילות ובאופן פרקטי שמאפשרים לו להגיע לריווחיות מהר יותר מאשר אם היה צריך לעשות זאת לבדו.
כמובן שגם כאן יש סוחרים שלא יצליחו לעבור את משוכת הריווחיות והם מן הסתם ינשרו לבסוף כי החברה לא תחזיק סוחר שאינו פרודוקטיבי לאורך זמן;  אבל גם במקרים אלו, סטטיסטית, הסכומים שסוחר כזה יפסיד יהיו קטנים משמעותית מאלו שיפסיד סוחר שעושה את הדרך הזו לבדו.

זו גם הסיבה שנכנסתי לאחרונה לתחום הזה.  אני יודע שבהינתן התשתית והכלים המתאימים ניתן להפוך סוחר "מדשדש" לסוחר פרודוקטיבי.  אכתוב על כך בנפרד.

--
מאמר עדכני לגבי מסחר על הון החברה והברוקר איתו אני עובד

מפגש הסוחרים בנושא Prop. Trading

בשבוע שעבר התקיים מפגש סוחרים בנושא  Proprietary Trading בו ארחנו את מיכאל בניטה מ- WTS, נציג של ברוקר מקנדה, הפעיל בין השאר גם בארץ.

לפני שאכתוב על המפגש אביא כאן במשפט וחצי את התפיסה שלי ל- Proprietary Trading.

פרופ. טריידינג הוא מודל עבודה שמאפשר לסוחרים לקבל מהחברה הון מספיק למסחר ועמלות זולות בתמורה לחלוקה ברווחים.  המודל עובד כיוון שלהבדיל מכל שאר ההתקשרויות בין ברוקרים לסוחרים, כאן יש עניין הדדי בהצלחה של הסוחר.  המטרה של הברוקר (ברוב המקרים) היא לא להרוויח מעמלות אלא מחלוקה ברווחים.  לצורך כך החברה מספקת לסוחר כלי עבודה שלרוב הסוחרים אין גישה אליהם.  מדובר בעיקר בכלים לניהול סיכונים שנותנים לסוחר את הערך המוסף והייתרון שמאפשרים לו להיות ריווחי באופן עיקבי.

האמת היא שאחרי המפגש נשארתי קצת מבולבל.

ידעתי שנושא הפרופ. טריידינג מאוד לא מוכר לסוחרים בארץ ושהנושא חדש יחסית ולא מפותח.  גם במהלך המפגש ההערכה הזאת הסתברה כנכונה.  עד כדי כך שאנשים גם לא ממש ידעו מה לשאול.  ולצערי במקרה הזה הדיון התבסס על שאלות ותשובות כיוון שלא היה למיכאל זמן מספיק להכין הרצאה מסודרת.

מצד שני היתה התעניינות גבוהה מאוד וזה היה המפגש עם הנוכחות הגבוהה ביותר מאז התחלנו לקיים את המפגשים.  נכחו כ- 35 סוחרים.  ומנסיון שיש לי אני יודע שכמות הנוכחים במפגש תואמת את נושא המפגש.

לאחר שיחות נוספות שקיימתי בשבוע האחרון עם סוחרים, שחלקם היו במפגש וחלקם התעניינו מה היה בו, המסקנה שלי היא שרוב הסוחרים שמעו בצורה זו או אחרת על Prop. Trading אבל בצורה מאוד שיטחית והם לא ממש מכירים את היתרונות והחסרונות שלו.

בשורה התחתונה לסוחר אין כנראה מספיק ידע בנושא כדי להחליט האם צורת העבודה הזו מתאימה לו.

בדיעבד, לא הייתי מרוצה מההתנהלות במפגש.  בעיה אחת היתה שהמפגש גלש לעיתים לכיוונים שיווקיים מעבר לכוונה המקורית שלי במפגשים אלו.   בעיה אחרת היתה שבגלל הכמות הגדולה של המשתתפים היה קשה לנהל דיון אחד לאורך זמן ולעיתים התנהלו דיוני משנה בקבוצות.

ולמרות זאת קיבלתי לא מעט פידבקים חיוביים.

דוקא מדיוני המשנה נוצרו קשרים בין סוחרים שלפחות בשני מקרים נראה שהם גם מובילים לפעילות עיסקית.
מסקנה נוספת שלי מהמפגש היא שיש לתחום הזה קהל סוחרים פוטנציאלי גדול ואני מאמין שזה יתפתח בארץ חזק בשנים הקרובות.

לסיכום, אני שמח לבשר שייתקיים מפגש נוסף בנושא.  המרצה האורח יהיה הפעם אדם עם נסיון רב שנים בתחום אך כרגע אינו פעיל עיסקית כך שלבטח זה לא יהיה מפגש שיווקי.  הוא עלה לארץ ממש בתחילת החודש מארצות הברית ועדיין אינו דובר עברית כך שגם המפגש הזה יתקיים באנגלית.
המקום והמועד עדיין לא סגורים.  מי שמעוניין לקבל עידכון על המפגש או מפגשים אחרים יכול להרשם כאן:
http://frontgainer.com/meetups.

Stay tuned.

החשיבות של התאמת כמויות

כתבתי כאן לא פעם על החשיבות העצומה שיש בקביעת כמות המניות בהתאם לגודל הסטופ.

(החשיבות והחישוב של כמות המניות לטרייד).

יש מספר סיבות להתאים כמויות.  אלו סיבות מנטליות וכאלו שקשורות לניהול סיכונים.
בפוסט הזה אני אתמקד בדוגמה הממחישה את החשיבות של לקיחת כמות קטנה במניה עם סטופ ארוך כדי שתהיה לנו היכולת המנטלית להישאר בתוך הטרייד גם כאשר הוא מתקן נגדינו וכל עוד הוא עדיין לא הגיע לנקודת הסטופ הטכנית.

היום FLS היא מנית מומנטום שנסחרה בווליום חריג וירידה של 12%.  באמצע היום (למעשה כבר בעיצומה של המחצית השניה של יום המסחר) היא בנתה תמיכה של תבנית שבירה קלאסית בנמוך היומי $100.10.
הסטופ במניה כזאת הוא באופן טבעי ארוך יותר מאשר במניות קטנות יותר, במיוחד כשלוקחים בחשבון את המומנטום התנודתיות החזקים שלה. 
הגרף הראשון מראה את סוף היום הקודם וכן את המחזורים, מה שעוזר לנו לראות בברור את המומנטום השלילי החזק. 

FLS - גרף 5 דק' לפני השבירה. שים לב לגאפ ולמחזורים היום ביחס לאתמול

היא עשתה 30 סנט מהירים בשבירה של הנמוך וקפצה דולר וחצי למעלה ב- 10 דקות.  למי שנמצא בפנים עם כמות לא מתאימה יהיה קשה מאוד לשרוד את כל התיקון למעלה כדי שיוכל להנות בהמשך מהחזרה למגמת הירידה.

בסופו של יום FLS לא עשתה את המהלך שאולי היה מצופה ממנה ביחס לתבנית השבירה המצויינת.
אבל בכל זאת מי ששרד את התיקון החזק כנראה שלא הפסיד על הטרייד.  היו אפילו שתי הזדמנויות למימושים.
לעומת זאת, ואני מניח שרוב הקוראים יכולים להזדהות עם הפסקה הבאה:
טרייד כזה יכול
- להכניס אותך לבור עמוק
- לגרום לך לצאת מוקדם מדי ולא בסטופ הטכני הנכון שאולי תכננת מראש
- ולבסוף גם לעבוד בלעדיך.

FLS - גרף 5 דק' סוף היום

דרכים לעבור את משוכת הדישדוש

במפגש הסוחרים בשבוע שעבר עסקנו בדרכים לעבור את תקופת הדישדוש של סוחרים יומיים מתחילים.

סוחר מתחיל זהו מושג יחסי ואולי נושא לדיון נפרד, אבל סוחר עשוי להיות מתחיל גם מספר שנים.  לוקח לא מעט זמן להפנים ולתרגל את אכיפת הכללים בצורה כזו שתביא את הסוחר להצלחה עיקבית.

חלק גדול מהזמן הזה יכול להחסך.  אני אתאר כאן מנסיוני את הנקודות החשובות, ממש על קצה המזלג.

• תוכנית מסחר ממוקדת - לדעתי כבר כאן נופלים רוב הסוחרים.  הם לא עובדים על פי תוכנית מסחר מסודרת והם לא הקדישו מספיק זמן כדי לחשוב מהי השיטה או צורת העבודה שמתאימה להם.   כשאני כותב "ממוקדת" זה כדי להדגיש שסוחר, ביחוד סוחר לא מנוסה, לא צריך להתפזר. הוא צריך לדבוק בתבנית אחת שעובדת לו הכי טוב, ושהוא מרגיש בה הכי נוח.
• ניהול יומן מסחר - זהו לדעתי הכלי (החינמי) החזק ביותר שיש לסוחרים כדי לקדם אותם ולחסוך להם זמן וכסף.  אע"פ שרוב הסוחרים ודאי שמעו על כך, וגם אחרי שיקראו מה שאני כותב כאן הסיכויים הם שמעטים יתחילו לנהל יומן מסחר מסודר.   החשיבות של ניהול יומן מסחר היא בפיתוח של אמונה בשיטה, שזה לא משהו שניתן לרכוש או לקבל.  כאשר יש לסוחר אמונה של 100% בשיטה שלו הרבה יותר קל לו לעמוד בכללים.
• הדרכות אישיות מסוחר מנוסה - מנטור טוב יכול לעזור לסוחר לבנות תוכנית מסחר שמתאימה למנטליות שלו.  אמנם לעיתים שיטת העבודה של המנטור עשויה להתאים גם לסוחר אחרי שינויים ועידכונים אך זו לא צריכה להיות המטרה.  השאיפה צריכה להיות בניה של שיטת מסחר בה יהיה לסוחר הכי נוח לאכוף את הכללים.
•  שימוש בכלים מקצועיים - כל עוד הסוחר לא יתיחס לעיסוק במסחר יומי כעסק לכל דבר יהיה לו קשה מאוד לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת. עסק דורש השקעה.  יש מספר (לא גדול) של כלים שהם חיוניים לעיסוק הזה.  כמו פלטפורמת גרפים מקצועית וסורק איכותי; יש מספר כלים נוספים שהם בונוס אבל חשובים ביותר ועשויים לחסוך לסוחר זמן וכסף רב. למשל מערכת ניהול סיכונים שעוזרת לסוחר לאכוף את הכללים שלו.  גם נושא בחירת הברוקר נכלל כאן; לא מעט סוחרים נופלים על זה. 

נקודה חשובה אך לרוב מוזנחת היא האבחנה בין שלב הסריקה והסינון של איתותי כניסה לטרייד לבין שלב המסחר עצמו, או ניהול הפוזיציה. מטרתו של השלב הראשון - של חיפוש הטרייד - הוא לייצר אחוזי הצלחה מינימליים הדרושים להישרדות.  כדי למצוא את התבניות המתאימות לתוכנית המסחר שלך נחוץ נסיון שבהגדרה אינו בנמצא אצל סוחרים מתחילים.  אך זוהי דוקא בעיה קטנה יחסית לאתגרים המנטליים שעומדים בפני הסוחר בשלב ניהול הטרייד.  שרותי איתותים או חדרי מסחר שמתאימים לשיטת העבודה של הסוחר עשויים לספק לו את האיתותים שלו באחוזי הצלחה טובים.
לגבי ההתמודדות המנטלית עם ניהול הפוזיציה - לשימוש נכון בארבע הנקודות שרשמתי תהיה השפעה מכרעת על הזמן ששלב זה ימשך, ובפועל על יכולת ההישרדות של הסוחר.

עוד כמה מילים על אחוזי ההצלחה

בפוסט קודם שלי בנושא אחוזי ההצלחה רמזתי שהחשיבות של אחוזי ההצלחה אינה כה גבוהה כמו שסוחרים רבים נוטים ליחס לה.

אחוזי ההצלחה מודדים הצלחה או כשלון של טריידים ולא הצלחה או כשלון של הסוחר.
השאלה האמיתית היא לא "האם הטרייד היה בדיעבד מוצלח" אלא מה הסוחר הצליח להוציא ממנו בפועל.  יש משמעות עצומה לתשובה גם מקרה של כשלון הטרייד וגם במקרה של הצלחה שלו.
אנו יודעים שמספר סוחרים שנכנסים לאותו הטרייד במחיר זהה פועלים באופן שונה לגמרי ומוציאים ממנו תוצאות שונות בתכלית.  הכל תלוי באופן ניהול הטרייד.
במקרה של טרייד שנכשל, ההפסד על הטרייד אמור להיות כ - 1R, כלומר גודל הריסק שהסוחר מרשה לעצמו להפסיד על טרייד בודד.  אם הסוחר לא עמד בכללים, ולא יצא בזמן במחיר הסטופ ההפסד עשוי להיות גדול הרבה יותר.
גם במקרה של טרייד מוצלח השאלה היא כמה הצליח הסוחר להוציא מהטרייד בפועל.  האם הוא הצליח להישאר בטרייד מספיק זמן כדי להוציא ממנו רווח אמיתי.  סוחר אף עשוי להפסיד בטרייד מוצלח כיוון שיצא מוקדם מדי בסטופ; כלומר, כאשר הטרייד לא עבד מייד אלא התנדנד.




אני אישית עובד עם אחוזי הצלחה של מעל 50% ממש מהתקופה בה התחלתי לסחור.  אני מניח שזה לא מעט בזכות התוכנה שפיתחתי (פרונטגיינר).  אבל ייתכן שדוקא בגלל זה במידה מסויימת "התרגלתי" לכך שאחוזי ההצלחה הם לא המכשלה של הסוחר הממוצע כיוון שיחסית פשוט להשיג אחוזי הצלחה גבוהים.  לפחות על הנייר.


אבל לאחרונה נתקלתי במספר מקרים בהם הסיבה לחוסר הריווחיות של סוחרים היא חד משמעית אחוזי הצלחה נמוכים.   ניתן להיות סוחר ריווחי עם 40-50 אחוזי הצלחה, אבל כאשר סוחר מתחיל לא מצליח לייצר אחוזי הצלחה כאלו הוא בבעיה קשה כיוון שזה נותן לו נקודת התחלה גרועה יותר ומאפשר לו פחות חופש לעשות טעויות של מתחילים בניהול הפוזיציה.  ואני מדבר על מקרים בהם סוחרים נאבקים עם אחוזי הצלחה של 20 או 30 אחוז.  בלתי אפשרי לסחור עם כזאת סטטיסטיקה.  הסוחר מוצא את עצמו מתרגל לממש חלקית (או לעיתים לסגור פוזיציה) אחרי 1R כיוון שהטריידים שהוא לוקח אינם חזקים מספיק כדי לתת יותר מזה בעיקביות.

המעניין הוא שאותם סוחרים שיש להם אחוזי הצלחה נמוכים הם דוקא סוחרים יותר מנוסים.  המטרה של אותם סוחרים היא לפתח עצמאות בתהליך הסריקה והחיפוש של טריידים.  המטרה היא נכונה ולזה כל סוחר צריך לשאוף.  אבל זה חייב להעשות באופן הדרגתי.  כלומר, זה לא נורא, ואפילו רצוי, להסתמך בהתחלה של שרות שמספק לסוחר אחוזי הצלחה סבירים.
קיימים לא מעט שרותים כמו שרות איתותים או חדרי מסחר אינטרנטיים.  חלקם אפילו מנהל מעקב אחר אחוזי ההצלחה שלהם.  זו גם בדיוק הסיבה שאני מנהל את טבלת אחוזי ההצלחה של חדר המסחר של פרונטגיינר כבר קרוב לשנתים.  הסוחר יודע בדיוק אלו אחוזי הצלחה הוא מקבל.

מסחר יומי הוא אחד העיסוקים המורכבים והמאתגרים שיש.  ניתן לדמות את המאבק של הסוחר למסלול מכשולים או ריצת משוכות, בה יש לעבור מכשול לפני שאתה יכול מגיע למכשול הבא.  אחוזי ההצלחה הם מכשול שחשוב וניתן להסיר (לפחות באופן זמני) בצורה פשוטה יחסית, לפחות עד הסוחר ילמד לנהל את הפוזיציות שלו כראוי.  אחרי שהוא למד לעשות את זה הוא יכול להתחיל להתמודד עם נושא אחוזי ההצלחה שלו על ידי הסרה הדרגתית של התלות שלו בשרות האיתותים שהוא מנוי עליו.

--
מאיר זייד
חדר מסחר יומי פרונטגיינר

ניהול טרייד של מומנטום

ביום שישי מנית אורקל ORCL פתחה בגאפ חיובי גדול (כ- 5%) ונסחרה בווליום גבוה פי שלושה מהממוצע שלה.
זוהי מניה שבדרך כלל אינה מעניינת למסחר יומי כיוון שהתנועה בה איטית ויש לה ATR יומי נמוך יחסית למחירה (כחצי דולר).
היא המשיכה לעלות ברבע השעה הראשונה ב 3% נוספים.  במצב זה אני עדיין לא מחפש בה נקודות כניסה.  מניה כזאת מעניינת אותי למסחר של מומנטום רק מאוחר יותר ולאחר תיקון של המניה.
שמתי אותה למעקב ברשימת מניות המומנטום לאותו יום והמשכתי לבדוק אותה מדי פעם.
תזכורת מהבלוג - מסחר יומי בגאפים ומומטום - סריקה, כניסה, וניהול. 

יש חשיבות גדולה למעקב המתמיד אחר התבנית במהלך יום המסחר, כיוון שאנו מחפשים מצב נוח לכניסה, והתזמון הוא קריטי.

נעדיף שטווח התנועה של המניה יהיה צר, באופן שיגדיר היטב את נקודת הכניסה ואת מחיר הסטופ, ויאפשר יחס טוב ככל האפשר של סיכון ליעדים.
זוהי לא תבנית פריצה/שבירה קלאסית וצריך לאמן את העין בזיהוי של תבניות כאלו.
כשעה וחצי מפתיחת המסחר זיהיתי ב ORCL את מה שאני מחפש מתבניות מומנטום קלאסיות.

אחרי העליה החזקה בפתיחה, המניה תיקנה כ 50% מהעליה והתייצבה בטווח צר וברור של 7 סנט בין 24.23 ל 24.30.  הטווח הזה מגדיר לנו מצויין את נקודות הכניסה והסטופ ומספק לנו יחס risk-reward מצויין.
את היעדים בטרייד כזה אני קובע במספר דרכים.

• מבט בגרף. יעד ראשון יהיה הגבוה היומי במקרה של לונג, או הנמוך היומי בשורט.
• כללי היציאה שלי דומים לכללים בטריידים הרגילים.  מימוש ראשון בין 1.5R ל 2R.

בתבנית של ORCL הטווח לגבוה היומי היה מעל 5R. את המימושים ניהלנו כרגיל.  פארשיאל ראשון היה באזור 24.45 - כ 2R.  באזור החצי עגול היא התעכבה כ- 20 דקות אך ללא תיקון משמעותי, ופרצה שוב בווליום גבוה עד 24.62, מעל 4R.  שם מימשנו רבע נוסף.  את הרבע האחרון השארנו להמשך עליות, אך בסופו של דבר היא לא המשיכה במומנטום וזה היה המקסימום שקיבלנו.

במקרים רבים בטרייד כזה כאשר אני נשאר עם רבע אחרון אני מוסיף כמות (לרוב רבע נוסף) אחרי תיקון משמעותי של המניה.  זאת כמובן מתוך אמונה בתבנית ובמומנטום, ומתוך ההנחה הבסיסית שכל תיקון הוא בריא ונחוץ להמשך עבודה עם המומנטום.
גם ב ORCL פעלתי באותו אופן, ואחרי תיקון של המניה לאזור 24.40 חיזקתי ברבע נוסף עם סטופ על התוספת ב 24.29.  הסטופ על הרבע השני עדיין סטופ מקורי כיוון שעוד לא היה לנו אפשרות להזיז את הסטופ הצורה טכנית.


הערת ביניים לגבי חיזוקים בכלל, ולגבי הטרייד הזה בפרט.  כאשר אנחנו אחרי שני מימושים בטרייד זה זרייד מוצלח.  כנראה אפילו מוצלח מאוד.  מי שמוציא חצי כמות במימוש ראשון, ורבע נוסף במימוש שני יישאר עם רבע כמות.  אנחנו לא רוצים לפגוע בהצלחה של הטרייד הזה.  יש חשיבות מכרעת להמשך ניהול נכון של הטרייד עד לסגירה שלו.  חשוב שניקח זאת בחשבון כאשון אנו קובעים את הסטופ על הכמות הנוספת, וגם את הניהול של הרבע הנוסף אני מקפיד לעשות באופן צמוד יותר.


כמו שאפשר לראות מגרף סוף היום של ORCL היא לא חזרה לעלות.  זה מאפשר לי לחדד כאן מספר נקודות.

• החשיבות העצומה של מימושים בזמן.
  
• החשיבות של ניהול תוספת  הכמות כאשר הטרייד למעשה עבד נגדינו מרגע ההוספה.

אילולא הקפדנו לממש פעמיים ובזמן, ולנהל את תוספת הכמות נכון, הטרייד היה יכול בקלות להתהפך מטרייד מוצלח מאוד לסתם עוד טרייד.

 

הסטופ על הרבע הנוסף נקבע על 24.29 שזה אזור הטריגר המקורי זאכן הפך מאוחר יותר לתמיכה חזקה.  אך לאחר שנבתה נתמיכה חזקה באזור 24.40 הצמדנו את הסטופ על הכמות הנוספת ל 24.37.  המהלך הסתבר כנכון כיוון שאחרי השבירה המניה לא חזרה לאותו אזור עד סוף היום.
בהמשך גם קרבנו את הסטופ על שאר הכמות ל 24.29 לאחר שנבנתה תמיכה ברורה באזור הכניסה המקורי.


לסיכום, יש חשיבות רבה לניהול הטרייד גם אחרי מימוש של רוב הכמות.  אם הטרייד היה מחדש את העליות (כמו שקורה במקרים רבים בטריידים מסוג זה) אחרי שהוספנו כמות הוא יכל היה להיות ביג-ווינר, אך במקרה הזה הוא נתן פריצה אחת חזקה שאמנם איפשרה לנו שני מימושים אך גם יכלה בקלות לקלקל.  בזכות ניהול נכון של שני הרבעים  האחרונים הטרייד כולו נשאר מוצלח.

לתפוס את המהלכים הארוכים

בחודשים האחרונים אני עובד בצד המנטלי בעיקר על פיתוח הסבלנות.
הכסף האמיתי מגיע בסופו של דבר מהמהלכים הארוכים ובלי סבלנות יהיה קשה מאוד לתפוס את המהלכים האלו.
כל אחד צריך למצוא לעצמו את הדרך שמתאימה לו ושתאפשר לו להשאר בפוזיציות לאורך מספיק זמן כדי להפיק מהן את המירב.

אני אתאר כאן את צורת העבודה שלי ואביא טרייד לדוגמא מאתמול שניהלתי בצורה הזאת.

לא אכנס כאן לנושא של קביעת יעדים, שימוש באינדיקטורים או פרטים טכניים אחרים.
אני מודה שבחלק מהטריידים שלי אפילו אין לי יעד מוגדר לפני שאני נכנס לפוזיציה. זה לא כזה נורא מבחינתי לעבוד ללא יעדים אם הטרייד מנוהל נכון.

נהול נכון של טרייד הוא משמעותי למעשה בעיקר ב- Big Winners. כלומר בטריידים שלא הגיעו לסטופ עד סוף היום.
איך נוכל לתפוס את המהלך הגדול?

לצורך הפשטות נניח כאן שאין לנו יעד מוגדר בטרייד. במקרה כזה הטרייד עשוי להיות מנוהל כמעט עד לסיום היום.

ניהול הפוזיציה:
אני מחלק את הכמות בפוזיציה לשלושה חלקים שווים.
עם השליש הראשון אני מחפש יציאה מהירה. כאילו שזהו טרייד של סקאלפ. כתבתי כאן מעט על צורת העבודה בסקאלפ ועל ההבדל בין הסגנונות.
הדקות או אפילו השניות הראשונות של הטרייד הן קריטיות. אני משתדל לא לעזוב את הטרייד עד שלא יצאתי עם השליש הראשון. כמובן שייתכן שהטרייד ילך נגדנו ונצא בסטופ.
אגב, את היציאה הראשונה הזאת אני לא מודד ביחס לגודל הסטופ. ייתכן שאצא אחרי 1R בלבד, לפעמים אפילו פחות. זו לא היציאה שתהפוך את הטרייד הזה לווינר. צריך פארשיאל נוסף לשם כך.
אם המהלך של השבירה הראשונית היה מוצלח אני עשוי לצאת עם חצי כמות ולא שליש, ובהמשך לצאת עם רבעים במקום שלישים.

אחרי שסגרתי שליש כמות אני קובע סטופ במערכת על שני השלישים הנותרים. בשלב הזה זהו עדיין הסטופ המקורי.
עכשיו אני שוב פנוי לחפש טריידים אחרים.
מצאתי שעדיף בשלב הזה להניח לפוזיציה ולא להסתכל עליה. זה ממילא לא יעזור.
זכרו, אנחנו רוצים לתפוס את המהלך הארוך. אנחנו ממילא לא נצא בפארשיאל נוסף בדקות הקרובות.
כאן החשיבות של הסבלנות באה לידי ביטוי.
אני יוצא מנקודת הנחה שאחזיק את הפוזיציה עד סוף היום. אין מה לחשוש מתיקונים. ולכן גם עדיף לא לעקוב אחרי הפוזיציה. זה עשוי לפגוע בשיקול הדעת שלנו. במקרה הגרוע נצא בסטופ, ונדע שעשינו את הדבר הנכון.

מדי פעם אני בודק את הגרף ומחפש נקודה טכנית שאפשר להזיז אליה את הסטופ.
עד שאני לא מוצא נקודה כזאת אני משאיר את הסטופ המקורי.
לעיתים קורה שאחליט לצאת בפארשיאל נוסף מבלי להזיז את הסטופ. זה יקרה למשל אחרי מהלך משמעותי של המניה שאולי גם הגיעה לאזור תמיכה (או התנגדות) אפשרי (למשל של מספר עגול).
ניתן לצאת בפארשיאל השני גם באמצעות הזזת הסטופ רק על שליש כמות לאזור תמיכה בתוך הכסף.
אחרי היציאה בפארשיאל השני יש לעשות שני דברים:
1. אם אפשר - להזיז את הסטופ המקורי לנקודה טכנית חדשה בתוך הכסף
2. לעדכן את הכמות בפקודת הסטופ לשליש (כמות קודמת - שני שלישים)

את השליש האחרון אני משאיר לעבודה באותה מתכונת.
מחפש מדי פעם אם יש סטופ טכני חדש, ומעדכן בהתאם. שוב, נקודת ההנחה שלי היא שאני עשוי להחזיק את הפוזיציה עד סוף היום.

ככל שהמסחר מתקרב לסיומו אני מצמיד את הסטופ יותר, כלומר אחפש סטופ טכני קרוב יותר.

זהו פחות או יותר.

השלב הראשון בו אני עובד סקאלפ, עם השליש הראשון, עשוי שלא להתאים לחלק מהסוחרים, לפחות לא בהתחלה. אבל אפשר גם לוותר עליו.
הסיבה שאני יוצא בשליש הראשון מיד בשבירה הראשונה היא להורדת סיכון. יש לזה משמעות רבה עבורי. זה מאפשר לי לעזוב את הפוזיציה ולתת לה לעבוד טכנית.

למעשה את כל הטריידים שלי אתמול ניהלתי כך. ניהלתי את רוב הפוזיציות שלי ממש עד סוף היום. ביום עם מגמה ברורה כמו אתמול זה משתלם.
לפחות בשני טריידים של התוכנה BBD ו- CSX היה אפילו מהלך משמעותי בשעה האחרונה.

הטרייד מאתמול שמדגים ניהול סבלני לאורך כל היום ממש הוא MTL, וכתבתי עליו בפוסט נפרד.

איזה יום גרוע היה לי אתמול (או "החשיבות של עמידה בתוכנית המסחר")

אתמול הרגשתי שלא הולך.
לפעמים קשה לשים את האצבע במהלך המסחר על הבעיה או הסיבה שלא הולך.
אבל בשלב מסויים הפסקתי לסחור ובדקתי מה קורה.

עברתי על הטריידים של התוכנה. היו שישה טריגרים, שלושה שורטים (PCG, AHL, HIG) ושלושה לונגים (LPNT, AAP, BRCM).

כולם נכשלו. אני חושב שזו פעם ראשונה מאז התחלתי במדידות מאוגוסט 2008, של אפס אחוזי הצלחה (0%!) בתוכנה.

ב- BRCM הצלחתי לצאת ב 12 סנט, וגם קראתי בחדר לפארשיאל כשהיא עברה את 26.90.

באופן יחסית חריג גם הצלחתי אתמול להכנס לכל הטריגרים של התוכנה... לרוב אני מפספס אחד או יותר מכל מיני סיבות.

בדקתי את הטריידים שלי, ולא מצאתי חריגה או בעיה משמעותית בניהולם.
טוב, זה לא חוכמה, בסה"כ הייתי צריך לצאת בסטופ. אבל כשמפספסים אחד זה יכול לקלקל את כל היום.
לפעמים גם את כל השבוע.

אז בניתוח בדיעבד הסיבה ליום הגרוע שלי היא פשוטה - אחוזי הצלחה נמוכים, שלא לומר אפסיים.
האמת שאחרי הבדיקה נרגעתי.
כמובן שאחוזי ההצלחה הנמוכים מטרידים אותי, ביחוד כי זה משפיע על כל החברים בחדר המסחר.
אבל בואו נזכור שאחוזי ההצלחה מתיישרים בסוף לפי הסטטיסטיקה של הטווח הארוך.
יש, ותמיד יהיו לנו ימים בהם אחוזי ההצלחה נמוכים. בימים כאלה חשוב להגביל את ההפסדים למינימום.
זה אומר לצאת בסטופ בזמן מכל הטריידים.

מבחינתי זהו גם מסוג הימים שאני מפסיק לסחור. לא כי אין טריידים טובים או כי השוק לא מתאים. אלא כי אני כבר לא במצב מנטלי מתאים למסחר. תקראו לזה מצב רוח לא טוב.
לא משנה הסיבה ליום החלש, והיא עשויה להיות מוצדקת, או שלא תלויה בי. זה משפיע עלי, ועם הזמן לימדתי את עצמי לאבד את החשק לסחור ביום כזה.

ההפך לא נכון אצלי. כשיש לי יום טוב אני לא מגביל את עצמי במספר הטריידים. אני לא רואה בזה הגיון.
אני כן בהדרגה "מוריד פרופיל" או כמויות, ואולי מסנן את הטריידים שלי קצת יותר, כדי שמצבי לא יוכל להתהפך בקלות.
אבל כל אחד וניהול הסיכונים שלו.

בשורה התחתונה אחרי בדיקה וניתוח של הטריידים והתוצאות שלי, אני דוקא מעודד.
היום הגרוע אתמול לא גרם לי נזק ולא קילקל לי את השבוע. היום יום חדש.

ניהול סיכונים במסחר יומי

סוחר יומי לא יכול להצליח ללא ניהול סיכונים מסודר.
ניהול סיכונים הוא בסה"כ שם יפה לשיטה שעוזרת לנו לאכוף את הברור מאליו - לחתוך את הטריידים המפסידים קצר ולתת למנצחים לרוץ -
Let your profits run and cut your losses short
ככל שזה נשמע פשוט - זו כל התורה.

סוחרים צריכים להבין ששלמות היא לא המטרה. אם אתה מחפש פרפקציוניזם אתה תיכנס לצרות.
יהיו לך winners ויהיו לך losers, ומטרתו של ניהול הסיכונים הוא להפחית את ההפסדים למינימום. קודם כל לשמר את הקפיטל. אם תצליח לעשות את זה הטריידים המנצחים יביאו איתם את הרווחים.


נגדיר את המושג - משמעת מכירה. זהו למעשה העמידה במחיר הסטופ וההחלטה מתי ואיך לקחת רווחים. זהו חלק חשוב מניהול הסיכונים.
ההתמקדות צריכה להיות ביציאה מהטרייד ולא בכניסה אליו. כי הצלחה או כישלון של טרייד בסופו של דבר נקבעים בזמן היציאה ממנו.

נחלק את ניהול הסיכון לארבעה צעדים פשוטים:

• הסכום שאנו מסכנים לטרייד. לעיתים מכונה R (מלשון Risk).
  לרוב, סכום זה יחושב כאחוז מהקפיטל שלנו. לדוגמה, יש סוחרים שלוקחים סיכון של לא יותר מ- 2% לטרייד. ככל שהמסחר שלנו הוא לתקופות קצרות יותר כך ייקטן אחוז הסיכון.
  
• קביעת מחיר הסטופ
  כל סוחר עשוי לקבוע את מחיר הסטופ ע"פ שיטה או תוכנית-מסחר שהוא עובד איתה. יש סוחרים שעובדים עם סטופים טכניים, יש סוחרים שקובעים סטופ ע"פ תנודתיות המניה, וכו'. גם פקודת הסטופ תהיה שונה אצל כל סוחר. (פקודה אוטומטית או ידנית, מרקט או סטופ-לימיט).
  אבל מה שחשוב הוא לקבוע את מחיר הסטופ לפני הכניסה לטרייד
  
• חישוב גודל הפוזיציה
  בהתאם לשני הצעדים הקודמים ניתן לחשב את מספר המניות המתאים לכל טרייד.
  רוב הסוחרים לא מקדישים לצעד זה את ההתיחסות הנחוצה.
  בפוסט קודם שלי כתבתי על חשיבות הנושא ועל צורת חישוב כמות המניות לטרייד.
  
• בדיקת יחס הסיכון לרווח - Risk / Reward
  צעד זה מתייחס ליציאה מהפוזיציה. יחס של בין 1R ל 3R נחשב ליחס טוב של סיכון לרווח. סוחר שמצליח לצאת מטריידים עם יחס ממוצע כזה יכול להסתפק באחוזי הצלחה נמוכים מ 50% כדי שיהיה רווחי.
  טבלת אחוזי ההצלחה שאנו עורכים בשנה האחרונה מופיעים הכללים ליציאה ברווח מטרייד. זה בסופו של דבר מה שיקבע עם טרייד הוא winner או loser.
  

פרונטגיינר

החשיבות של אמונה, סבלנות, ועצבים - IGT

בטרייד הבא משולבים מספר אלמנטים שיש להם חשיבות עצומה ביכולת של הסוחר להפיק את המקסימום מהפוזיציה. יש תאור אולי מעט מפורט של המהלך שקדם לכניסה לטרייד ושל ניהולו בפועל אבל כל אלו חשובים להפקת המירב מדוגמה זו.

כ- 20 דקות מהפתיחה אסף העלה את IGT כטרייד של מומנטום לפריצה מעל 10.70. הזיהוי היה על ברים של דקה. קשה לראות את זה מהגרף המצורף (ברים של 5 דקות) אבל היתה התכנסות חזקה לגבוה, והיתה גם פריצה של כמה סנטים שנכשלה בגלל ירידה חזקה של השוק.
המניה ירדה עם השוק אבל נעצרה בחצי עגול ולמעשה במשך למעלה משעה דישדשה בטווח צר של עשרה סנט מעל 10.50.
כתבתי בחדר שהיא שוב מעניינת ללונג עם סטופ קצר של כמה סנטים מתחת לחצי עגול. זו ואריאציה על הריוורסלים שאני אוהב.
לקחתי אותה ב 10.51.
היא ירדה מתחת לחצי.
במקרים כאלו אני לרוב עובד בצורה ידנית ולא מכניס סטופ אוטומטי במערכת. צריך לבדוק את התנהגות המניה לאחר ה"שבירה". הסטופ קצר ויש מרווח עבודה.
במקרה הזה היא לא המשיכה בירידות. להפך, נראה היה שיש עליה לחץ למעלה.
החיסרון בצורת עבודה כזאת היא שזה מחייב ניהול ידני של הטרייד וזה מעסיק אותי באופן מלא.
אחרי מספר דקות המניה חזרה מעל לחצי עגול ובסופו של דבר כשהשוק תיקן היא קפצה ב 30 סנט מהירים. שם יצאתי בחצי כמות ושמתי סטופ במערכת באזור הכניסה, זאת בעיקר כדי שאוכל להתפנות לטריידים אחרים.

מכאן ועד כמעט סוף היום פשוט נתתי לה לעבוד. מדי פעם בדקתי מה קורה איתה בעיקר כדי לחפש נקודה טכנית חדשה לקרב אליה את הסטופ.

עד ל 11 עגול היא עלתה ללא תיקונים ושם התלבטתי ב"קול רם" בחדר אם לסגור את הפוזיציה. בסופו של דבר נשארתי ונתתי לה לנסות לפרוץ את העגול והיא אכן פרצה. כאן חיפשתי הזדמנות להעלות את הסטופ אל מתחת לעגול.
כדי שאוכל לעשות זאת ארצה קודם לראות שהיא מייצרת תמיכה טכנית באזור העגול.
היא באמת התבססה מעל לעגול וגם בברים של 5 דקות ניתן לראות את התמיכה.
העלתי את הסטופ ל $10.95 ושוב התפנתי לעיסוקים אחרים כאשר מדי פעם בדקתי שוב את גרף המניה.

אם נסתכל על הגרף שלה עד לסוף היום היא למעשה המשיכה בעליה עיקבית כאשר היא מייצרת נקודות תמיכה חדשות בדרך גם ב $11.15 $11.40.

ככל שאנו מתקרבים לסיום המסחר אני נוהג להצמיד יותר את הסטופים כיוון שנשאר פחות זמן לעבודה טכנית של המניה. בסופו של דבר יצאתי ב $11.48 לפני שהיא פרצה את העגול, וכשעתיים לסיום המסחר.

היה אולי אפשר להוציא עוד 15 סנט מהטרייד אבל אני חושב שניהלתי אותו נכון, כולל סגירת הפוזיציה.

















אני מודה שזו לא צורת מסחר רגילה שלי, ושלא שכיח אצלי לתפוס עליה של 10% בטרייד.
מסיבות שונות פיתחתי לי צורת עבודה בה אני יוצא מהר מטרייד, ובמקרים רבים עם כל הכמות. אולי בפוסט נפרד ארחיב קצת בנושא.

אבל היכולת להשאר בטרייד מספיק זמן היא זאת שבסופו של דבר מאפשרת לסוחר להפיק ממנו את המקסימום. זה מאפשר לנו לתפוס את הביג ווינרס, וזה בסופו של דבר שם המשחק.

לצורך כך צריך מספר אלמנטים מנטליים בשילוב עם טכניקה כפי שתואר לעיל.
דבר ראשון צריך אמונה. אמונה בתבנית הטכנית של המניה.
כמו שראינו צריך סבלנות. לא למהר לסגור את הפוזיציה. לרוב זה יהיה מוקדם מדי. אם בספק - קח פארשיאל.
צריך גם עצבים חזקים... במקרים רבים המניה מתקנת נגדינו ו"אוכלת" חלק גדול מהרווחים שהיו לנו. כאן צריך לחזור לנקודה מספר 1. אמונה ("בלי אמונה" וגו'..)

האם אחוזי ההצלחה חשובים כל כך?

משום מה סוחרים מרבים לבדוק את אחוזי ההצלחה של הטריידים שהם לוקחים.
האם זה באמת כל כך חשוב?

כן ולא.
כמובן שככל שאחוזי ההצלחה של הסוחר גבוהים יותר רווחיות המסחר שלו אמורה לגדול.
אבל האם זה באמת קורה?

אחוזי ההצלחה אכן משמעותיים לסוחרים מנוסים ורווחיים, עבורם שיפור הסטטיסטיקה משפיע בצורה ישירה על הרווחים.
הבעיה היא שסטטיסטית, רובם המכריע של הסוחרים אינם רווחיים. והסיבה היא אינה כי אחוזי ההצלחה שלהם נמוכים או שתוכנית המסחר שלהם אינה עובדת, אלא כי הם אינם מיישמים אותה כמו שצריך. ברוב המקרים הם אינם יוצאים בסטופ המקורי של הטרייד ו/או אינם לוקחים רווחים בזמן.
עבור סוחרים אלו המשמעות של מדידת אחוזי ההצלחה היא שולית למדי.

אנסה להבהיר ולחדד את הטענה הנ"ל:
רוב תוכניות המסחר היום מאפשרות הצלחה, או רווחיות, באחוזי הצלחה נמוכים מ 50%. לסוחר מנוסה מספיקים לרוב 40% הצלחה לרווחיות עיקבית. כמובן שכל זה בתנאי שתוכנית המסחר נשמרת בקפדנות, רווחים נלקחים כשצריך, והיציאה מהטרייד היא בדיוק בסטופ שנקבע כאשר הטרייד עובד נגדו.

טבלת אחוזי ההצלחה שאני מנהל גם היא יכולה להמחיש את הנקודה.
באותה הטבלה, יש מספר עמודות שאינני מפרסם. עמודות אלו מחשבות את סך הרווח או ההפסד באותו יום. לא אכנס כרגע לאופן החישוב המדוייק של אותן עמודות אבל הוא מבוסס על הסטופ (במקרה של טרייד שנכשל) ועל אחוז מהרווח (במקרה של טרייד מנצח).
מסתבר, שהתרומה של אחוזי ההצלחה היא שולית למדי לשורת הרווח הסופי.
צריך לזכור ש"הטבלה" היא לצורך העניין סוחר מנוסה. כלומר סוחר שלא עושה טעויות. זה כנראה לא קיים במציאות, אבל אפשר להתקרב לזה, וזו צריכה להיות השאיפה של כל אחד מאיתנו.

בהנחה שאנו מקפידים לצאת בסטופ שקבענו לעצמינו, מה שבסופו של דבר יקבע את שורת הרווח שלנו בסוף היום, השבוע, החודש, הוא כמה השכלנו לתת לטריידים המנצחים לרוץ.
כלומר, האם באמת הרווחנו מהעובדה שהטרייד הזה הוא ווינר.
זה מה שיהפוך סוחר מדשדש לסוחר מצליח. זה השלב השני בהתפתחות הסוחר.
(את השלב הראשון הוא עבר אחרי שלמד לחתוך את ההפסדים. אז כנראה הוא הפך להיות סוחר מדשדש.)

במקרים רבים סוחרים נוטים להאשים בחוסר ההצלחה שלהם את תוכנית המסחר, ולחפש תוכנית או שיטת עבודה חדשה (החיפוש אחר ה Holy Grail), כשלמעשה, לתוכנית המסחר יש תרומה יחסית שולית להצלחתו או חוסר הצלחתו של הסוחר.
בסופו של דבר ההצלחה העיקבית של הסוחר תבוא בזכות החוסן המנטאלי (שיעזור לו לעמוד בתוכנית המסחר ובסטופים) ובזכות ניהול סיכונים נכון (שיקבע מתי ואיך לקחת רווחים).

פוסט נוסף בנושא אחוזי הצלחה המציג זוית מעט שונה

החשיבות והחישוב של כמות המניות לטרייד

בחירה נכונה של כמות המניות לכל טרייד היא חלק בלתי נפרד מניהול מוצלח של הפוזציה ויש לה חשיבות מכרעת בהצלחת הסוחר.

כל סוחר צריך להגביל את הסיכון שלו לטרייד (ריסק), או סך ההפסד המקסימלי שלו לכל פוזיציה, ואז בהתאם לסטופ לחשב את הכמות המתאימה לכניסה.

אם למשל הריסק שלי (סך ההפסד המקסימלי לפוזיציה) הוא $50, והסטופ שלי לטרייד הקרוב הוא חמישה סנט, אכנס לפוזיציה עם לכל היותר 1000 מניות.

או, אם לבטא את הכמות באמצעות נוסחה:
Quantity - כמות המניות המקסימלית לטרייד זה
Risk - הפסד מקסימלי לפוזיציה (בדולרים)
Stop - הסטופ לטרייד זה (בדולרים)

Quantity = Risk/Stop


יש שיגידו שהרבה יותר נוח לעבוד עם כמויות קבועות ורק לקבוע אם נכנסים בכמות מלאה או בחצי כמות. החלוקה הזאת הרבה יותר מדי גסה למרחב הסטופים שאנו עשויים להתקל בהם, אלא אם כן הסוחר יגביל את עצמו לטריידים מסויימים (טווח מחירים מצומצם וסטופים קבועים) דבר שיפגע באפשרויות המסחר.
אחרים יטענו שחישוב הכמות מכביד על פעילות המסחר השוטפת ועשוייה לגרום לעיכוב ואולי לפספוס של טרייד.
אז אין צורך לחשב במחשבון את הכמות המדוייקת לכל טרייד. מהר מאוד (אחרי שבוע עד שבועיים עבודה) כבר ניתן להעריך די טוב את כמות המניות המתאימה לכם בהתאם לסטופ.
למשל סוחר שעובד בכמויות של בין 200 ל 500 מניות יוכל להחליט שהוא עובד בכפולות של 50 מניות.
סוחרים שעובדים בכמויות גדולות יותר יוכלו לעבוד בכפולות של 100 או 500 מניות.

החשיבות של קביעה נכונה של כמות המניות תקפה לכל צורת מסחר, ללא קשר אם אתה סקאלפר או סוחר טכני.
גם (ובייחוד) סוחר שעובד בסטופים טכניים, שעשויים להיות לעיתים ארוכים מאוד, חייב להתאים את הכמות שלו לגודל הסטופ.