זיהוי הזדמנויות שאינן חלק מתכנית המסחר. דוגמה MWW

אנחנו כסוחרים יומיים רואים המון תבניות במהלך היום.  לרוב אנו מחפשים משהו ספציפי שמתאים לצורת העבודה שלנו.  אבל מדי פעם אנחנו עשויים להתקל בתבנית שאינה נכללת בסט-אפים הרגילים שלנו ובכ"ז ראינו אותה עובדת בעבר ובאחוזים טובים.

הטרייד של MWW הוא לא טרייד רגיל שלי, אבל הוא מעניין.  אני מביא אותו כאן כיוון שחשוב להיות עירניים ולשים לב להזדמנויות טובות במהלך המסחר גם אם הן אינן הטריידים הרגילים שלנו.

המניה פתחה ללא גאפ אך עלתה יפה בשעה הראשונה בכ 3%.  לאחר מכן תיקנה וירדה עד לכ- 50% מהגבוה.  במצב רגיל הייתי מחפש עכשיו הזדמנות כניסה ללונג (אם כי המומנטום לא היה מספיק חזק לטעמי).  אך התבנית שהיא בנתה היתה דוקא של התכנסות עיקבית וברורה לתמיכה מדוייקת ב- $13.39 שהוא גם במקרה (או שלא במקרה) הפיבוט R2.

רשמתי בחדר המסחר שאני לוקח שם שורט מתחת $13.39 לסקאלפ.  סקאלפ מבחינתי זה סטופ קצר, לא בהכרח טכני,  ומראש מתוך כוונה להחזיק את הפוזיציה למשך זמן קצר רק למהלך הטכני שאחרי השבירה.

להבדיל מהטריידים הרגילים שלי אין כאן אמונה במגמה של התבנית.  למעשה, המגמה והמומנטום בדוגמה של MWW לא לגמרי מובהקים.  אמנם המניה פתחה בעליה ובווליום יפה אך התיקון החזיר אותה לאזור שמהווה בסה"כ עליה של 1.5%.

ואכן, המהלך שאחרי השבירה הוריד את המניה אל מתחת מחיר הסגירה של אתמול.

MWW - גרף 2 דקות, חצי ראשון של היום

היעד שלי לסגירת הטרייד היה אזור הפיבוט הבא R1 כאשר באמצע הדרך מימשתי חצי כמות.

הסטופ הטכני היה קצר - 6 סנט כך שיחס ה- Risk Reward הוא מצויין עם היעד שציינתי.  מעל 4R.

אחרי השבירה ומיצוי המהלך המניה למעשה לא עשתה יותר מדי עד סוף היום.

(*) נקודה מעניינת נוספת שאני לוקח בחשבון לצורך הערכת משך המהלך ונקודת היציאה בטריידים מהסוג הזה הוא משך מהלך השבירה (בדקות) ביחס למשך המהלך שקדם לשבירה.  במקרה שלנו ההתכנסות ל R2 נמשכה 40 דקות ומהלך השבירה עד לאזור R1 נמשך 30 דקות.  ככל שהטרייד מתעכב יותר המשמעות המקורית של התבנית הטכנית מאבדת מערכה.

אני מזכיר שזהו לא טרייד רגיל שלי ולמעשה ככלל אצבע כל טרייד שאינו חלק מתכנית המסחר המקורית שלי הוא מבחינתי סקאלפ.

הכלל הנ"ל (*) שאני נעזר בו בטריידים מהסוג הזה, אינו בדוק באופן סטטיסטי ופיתחתי אותו באופן די אינטואיטיבי.

סגירות גאפ

אני לא חסיד של תבניות סגירת גאפ תוך יומיות - פריצה או שבירה לתוך גאפ פתוח.

הטריידים שלי לרוב מבוססי מגמה ועם כיוון המומנטום. הפילטרים שלי מספקים לי אחוזי הצלחה טובים בטריידים כאלו ומאפשרים לי לנהל טרייד מוצלח לאורך רובו של יום המסחר, כאשר הציפיה היא שהמגמה תישמר.

בטריידים נגד המומנטום אני לא יכול לומר את אותו הדבר.  שם המגמה אינה מובהקת. המניה בירידה אך עם כיוון חיובי, או ההפך.   כלומר, הכיוון הוא נגד המגמה, וזה נוגד את הגישה שלי ואת תוכנית המסחר שלי.
זה לא אומר שלא ניתן לסחור טריידים כאלו בהצלחה.  אני מכיר מקרוב סוחרים שעושים זאת, אך צריך להתאים את ניהול הפוזיציה שלך לטרייד.  הציפיות והיעדים שונים לחלוטין.

את הטרייד הבא של AIB לקחתי לסגירת גאפ ביום שלישי, 30/3/2010.  המניה פתחה במינוס 9% ממחיר הסגירה של היום הקודם, במחזור חריג, וטיפסה בהדרגה חזרה, כאשר לקראת הצהריים היא בנתה התנגדות יפה וברורה ב- $3.50 שהם 8 סנט או 2.5% מהסגירה של אתמול.

טריידים כאלו אני מנהל כסקאלפ.  כלומר, לוקח כמות גדולה, לרוב עם סטופ קצר, ומראש הצפיה שלי היא לא גבוהה. למעשה אני אפילו צופה שהפריצה תהא טכנית בלבד ויש סיכוי סביר שיגיע תיקון חזרה עם הכיוון המקורי של המניה.

הטרייד הזה ממחיש את הנקודות הללו.  התבנית והווליום היו חזקים וגם הפריצה היתה בהתאם.  37 סנט ב 7 דקות, שהם מעל 10%.

אבל גם מה שקרה אחרי כן מעניין לא פחות.  המניה תיקנה כל הדרך חזרה, וסיימה ב- $3.29 באזור הנמוך היומי.

הטרייד הזה מייצג יפה את הגישה שלי לסגירות גאפ.  אי אפשר לבנות על מגמה ברורה.  אחרי הפריצה הטכנית הטרייד יכול ללכת לכל כיוון.  ולכן אני מתייחס לטריידים מהסוג הזה כסקאלפ. לפעמים אני יוצא עם כמות מלאה ולפעמים, כמו במקרה הזה של AIB אני מספיק לממש בשתי מנות.

--

מאיר זייד

חדר מסחר יומי פרונטגיינר

לתפוס את המהלכים הארוכים

בחודשים האחרונים אני עובד בצד המנטלי בעיקר על פיתוח הסבלנות.
הכסף האמיתי מגיע בסופו של דבר מהמהלכים הארוכים ובלי סבלנות יהיה קשה מאוד לתפוס את המהלכים האלו.
כל אחד צריך למצוא לעצמו את הדרך שמתאימה לו ושתאפשר לו להשאר בפוזיציות לאורך מספיק זמן כדי להפיק מהן את המירב.

אני אתאר כאן את צורת העבודה שלי ואביא טרייד לדוגמא מאתמול שניהלתי בצורה הזאת.

לא אכנס כאן לנושא של קביעת יעדים, שימוש באינדיקטורים או פרטים טכניים אחרים.
אני מודה שבחלק מהטריידים שלי אפילו אין לי יעד מוגדר לפני שאני נכנס לפוזיציה. זה לא כזה נורא מבחינתי לעבוד ללא יעדים אם הטרייד מנוהל נכון.

נהול נכון של טרייד הוא משמעותי למעשה בעיקר ב- Big Winners. כלומר בטריידים שלא הגיעו לסטופ עד סוף היום.
איך נוכל לתפוס את המהלך הגדול?

לצורך הפשטות נניח כאן שאין לנו יעד מוגדר בטרייד. במקרה כזה הטרייד עשוי להיות מנוהל כמעט עד לסיום היום.

ניהול הפוזיציה:
אני מחלק את הכמות בפוזיציה לשלושה חלקים שווים.
עם השליש הראשון אני מחפש יציאה מהירה. כאילו שזהו טרייד של סקאלפ. כתבתי כאן מעט על צורת העבודה בסקאלפ ועל ההבדל בין הסגנונות.
הדקות או אפילו השניות הראשונות של הטרייד הן קריטיות. אני משתדל לא לעזוב את הטרייד עד שלא יצאתי עם השליש הראשון. כמובן שייתכן שהטרייד ילך נגדנו ונצא בסטופ.
אגב, את היציאה הראשונה הזאת אני לא מודד ביחס לגודל הסטופ. ייתכן שאצא אחרי 1R בלבד, לפעמים אפילו פחות. זו לא היציאה שתהפוך את הטרייד הזה לווינר. צריך פארשיאל נוסף לשם כך.
אם המהלך של השבירה הראשונית היה מוצלח אני עשוי לצאת עם חצי כמות ולא שליש, ובהמשך לצאת עם רבעים במקום שלישים.

אחרי שסגרתי שליש כמות אני קובע סטופ במערכת על שני השלישים הנותרים. בשלב הזה זהו עדיין הסטופ המקורי.
עכשיו אני שוב פנוי לחפש טריידים אחרים.
מצאתי שעדיף בשלב הזה להניח לפוזיציה ולא להסתכל עליה. זה ממילא לא יעזור.
זכרו, אנחנו רוצים לתפוס את המהלך הארוך. אנחנו ממילא לא נצא בפארשיאל נוסף בדקות הקרובות.
כאן החשיבות של הסבלנות באה לידי ביטוי.
אני יוצא מנקודת הנחה שאחזיק את הפוזיציה עד סוף היום. אין מה לחשוש מתיקונים. ולכן גם עדיף לא לעקוב אחרי הפוזיציה. זה עשוי לפגוע בשיקול הדעת שלנו. במקרה הגרוע נצא בסטופ, ונדע שעשינו את הדבר הנכון.

מדי פעם אני בודק את הגרף ומחפש נקודה טכנית שאפשר להזיז אליה את הסטופ.
עד שאני לא מוצא נקודה כזאת אני משאיר את הסטופ המקורי.
לעיתים קורה שאחליט לצאת בפארשיאל נוסף מבלי להזיז את הסטופ. זה יקרה למשל אחרי מהלך משמעותי של המניה שאולי גם הגיעה לאזור תמיכה (או התנגדות) אפשרי (למשל של מספר עגול).
ניתן לצאת בפארשיאל השני גם באמצעות הזזת הסטופ רק על שליש כמות לאזור תמיכה בתוך הכסף.
אחרי היציאה בפארשיאל השני יש לעשות שני דברים:
1. אם אפשר - להזיז את הסטופ המקורי לנקודה טכנית חדשה בתוך הכסף
2. לעדכן את הכמות בפקודת הסטופ לשליש (כמות קודמת - שני שלישים)

את השליש האחרון אני משאיר לעבודה באותה מתכונת.
מחפש מדי פעם אם יש סטופ טכני חדש, ומעדכן בהתאם. שוב, נקודת ההנחה שלי היא שאני עשוי להחזיק את הפוזיציה עד סוף היום.

ככל שהמסחר מתקרב לסיומו אני מצמיד את הסטופ יותר, כלומר אחפש סטופ טכני קרוב יותר.

זהו פחות או יותר.

השלב הראשון בו אני עובד סקאלפ, עם השליש הראשון, עשוי שלא להתאים לחלק מהסוחרים, לפחות לא בהתחלה. אבל אפשר גם לוותר עליו.
הסיבה שאני יוצא בשליש הראשון מיד בשבירה הראשונה היא להורדת סיכון. יש לזה משמעות רבה עבורי. זה מאפשר לי לעזוב את הפוזיציה ולתת לה לעבוד טכנית.

למעשה את כל הטריידים שלי אתמול ניהלתי כך. ניהלתי את רוב הפוזיציות שלי ממש עד סוף היום. ביום עם מגמה ברורה כמו אתמול זה משתלם.
לפחות בשני טריידים של התוכנה BBD ו- CSX היה אפילו מהלך משמעותי בשעה האחרונה.

הטרייד מאתמול שמדגים ניהול סבלני לאורך כל היום ממש הוא MTL, וכתבתי עליו בפוסט נפרד.

החשיבות של הצבת יעדים בטרייד

הצבת יעדים הוא נושא חשוב שעם מעט עבודה יכול לשדרג כל סוחר.

לצורך הפשטות אני אתייחס כאן לטריידים במונחי שורט, שבירה, וכו', אבל הכל תקף באותה מידה ללונגים.

האמת היא שפיתחתי צורת עבודה די מסודרת מבחינת ניהול היציאות בפוזיציה.
בצורה גסה אני יכול לחלק את הטריידים שלי לשניים.

סקאלפ - כאלו שאני לוקח עם ציפיות קצרות, כמות גדולה, ויציאה עם כל הכמות בשבירה הראשונית.
אחוזי ההצלחה כאן גבוהים בגלל היחס הגרוע יחסית של סיכון לרווח. זו צורת עבודה שמחייבת מיומנות, זריזות, וגם זיהוי מוצלח של התחתית בשבירה. כל פיספוס, אפילו הקטן ביותר, יכול להפוך את הטרייד בשניות ללוזר.

טריידים של סבלנות - כאלו שאני לוקח מתוך כוונה לנהל בצורה טכנית.
זו צורת עבודה שונה לחלוטין מזו בסקאלפ. במידה מסוימת אפילו מצריכה תכונות הפוכות.
כאן הסבלנות מחליפה את הזריזות והטכניקה את המיומנות.
כאן יש חשיבות רבה לקביעת יעדים לטרייד לפני הכניסה אליו. במקרים מסויימים היעד קצר מהסטופ או שיחס הסיכון לרווח נמוך מידי ולא יהיה טעם להכנס אליו.

תבנית כמו בדוגמה הבאה לא רואים כל יום. אולי פעם בשבוע.
AIB, מניה קטנה שפתחה אתמול בגאפ של 3% והמשיכה עד ל $6.50 - שם כבר היתה בפלוס 15%.
















סחירות מאוד גבוהה שמאפשרת כניסה ויציאה ללא זליגה, ובכמויות גדולות. זוהי תבנית פריצה קלאסית ללא קשר לשעה ביום (וזה היה עמוק בצהרים).
בטרייד כזה חשוב לקבוע מראש יעד כדי שנוכל לנהל אותו נכון.

אני כנראה לא ממש החלטתי באיזו משתי השיטות שלי אני לוקח אותו - סקאלפ או סבלנות. וזה פגע מאוד בניהול הטרייד.

בדיעבד זה היה אמור להיות טרייד פשוט.
באזור 6.10$ המניה בנתה בסיס עליון לפריצה ראשונית שהביאה אותה עד ל 6.50$. כלומר מהלך של 40 סנט.
זה יהיה גם פחות או יותר המהלך הצפוי מהמניה בפריצה הבאה.















ניתן לראות שהפריצה הבאה היתה של חצי דולר שהם 7.5%, ללא תיקונים, וללא סיבה של ממש לצאת לפני היעד.

מסחר בשוק מדשדש

מדי פעם אתייחס כאן לשאלות שאני נשאל שעשויות לעניין סוחרים נוספים.

כיצד עלינו כסוחרים להתנהג בשוק מדשדש? כלומר שוק ללא מומנטום, וללא כיוון ברור.

קודם כל צריך לשאול איך אתה יודע שהשוק מדשדש? בגרף אתה רואה רק את ההסטוריה. אתה יכול רק לנחש מה יהיה בהמשך.

התפיסה שלי היא שמניות עם תבנית חזקה ותצורה טכנית טובה יפרצו גם ללא השוק ויתנו לסוחר הזדמנות יציאה ברווח.
זהו אחד היתרונות של סקאלפרים – היכולת לסחור גם בשווקים מדשדשים.
הרי גם בשוק מדשדש ניתן למצוא פריצות. נכון, יהיה קשה יותר למצוא פריצות של דולר, שניים, או יותר, אבל הטרייד הממוצע של סקאלפר אמיתי הוא סנטים בודדים. 7, 10, 15. מה שהשוק נותן.
יותר מזה, יש סוחרים שרק לעיתים רחוקות רואים דולר רווח. כי מניה תעשה דולר ומעלה רק עם תיקונים בדרך. סקאלפר לרוב יצא בתיקון הראשון.

כלומר, החשיבות או המשקל של כיוון השוק באסטרטגיית המסחר שלך תלויים באופייך כסוחר.
אני יכול להעיד על עצמי שיש טריידים שאני לוקח בלי להתייחס כלל לכיוון השוק. אבל זה יהיה בד"כ ממש בפתיחת המסחר או כאשר התבנית הטכנית של המניה ברורה וחזקה.
תבניות טובות יעבדו גם בשוק מדשדש. ללא ספק בשוק כזה יש לשים יותר דגש על חוזק התבנית. להיות יותר סלקטיביים.

לעומת זאת, אני מסכים שלסוחרים טכניים יהיה הרבה יותר קשה לסחור בשוק מדשדש, כיוון שהם עובדים עם סטופים טכניים ארוכים יותר, ומחזיקים בפוזיציות משך זמן ארוך יותר. הסיכוי שהסטופים שלהם ייתפסו בשוק כזה גדול יותר.

שאלה קשורה אחרת למחשבה היא - מתי (אם בכלל) נכנס לטריידים נגד כיוון השוק?
על זה בהזדמנות אחרת.