אל תתפשרו על איכות הטריגר

אתמול השוק פתח בגאפ דאון והמשיך באווירה השלילית במהלך כל היום.  מדד הפחד VIX קפץ ב 22%, הזינוק החד ביותר ביום אחד מאז אוקטובר 2008.

יום כזה הוא קשה מאוד למסחר תוך-יומי ורשמנו את זה בחדר המסחר ממש בפתיחה.

לכאורה יש לשוק מגמה ברורה של ירידה, והוא רושם נמוכים חדשים לאורך כל היום.  אך סוחרים טכניים חייבים איתות כניסה עם יחס risk-reward מתאים כדי להכנס לטרייד.  כלומר, יחס סביר בין הריסק (גודל הסטופ) ליעד.

בנוסף, יש חשיבות גדולה בשמירה על אחוזי ההצלחה הרגילים.

וביום כמו אתמול, כיוון שהשוק כבר פתח בגאפ, והמשיך במגמה השלילית עד סוף היום, למעשה רוב המניות כבר מיצו את טווח התנועה היומי הממוצע שלהם (ATR).  ביום כזה קשה מאוד למצוא לונגים, והשבירות הקלאסיות גם הם לא עובדות כמו שצריך כיוון שהמניות כבר "עייפות".  כלומר, הן עשויות לעשות מהלך יחד עם השוק, אבל הן לא יעבדו בצורה הטכנית שאנו רגילים והסבירות שהן יגיעו לסטופ לפני שיגיעו ליעד גבוהה מהרגיל.

בשורה התחתונה אחוזי ההצלחה ביום כזה נמוכים.

סוחר יומי חייב לדעת לזהות ימים כאלה, ולפעול בהתאם:

• מראש להתאים את הצפיות מהשוק ולתכנן פחות טריידים, אולי אפילו לא לסחור כלל
• לשמור על רמת סינון גבוהה מהרגיל.  תבניות טובות של שבירות קלאסיות שהיו עובדות בימים רגילים יעבדו באחוזי הצלחה נמוכים יותר.
• להתמקד במניות מומנטום.  מניות שהווליום בהם גבוה באופן משמעותי מהממוצע היומי.  מניות כאלו, כשהן מגובות במגמה ברורה (של עליה או ירידה) הן לרוב נעות ללא קשר לתנועת השוק ושומרות על אחוזי הצלחה טובים.
• שמירה על איפוק וסבלנות.  זהו אתגר מנטלי לחלוטין.  קשה מאוד לסוחר יומי לשבת על הידיים.  אבל יש ימים שזה בדיוק מה שנחוץ.  לחכות בסבלנות לטריגר המתאים.  ואם הוא לא יבוא - בשום אופן לא  להתפתות להכנס לטרייד או להתפשר על טריגר חלש יותר.

בחדר המסחר העלתי אתמול שני טריגרים בלבד.   שניהם של מניות מומנטום.
CAR מתחת 14.00 עם סטופ של 20 סנט.  המניה שברה חזק ולא הצלחתי להכנס.
EMR מתחת 50.00 עם סטופ של 20 סנט.  היא התעכבה ממש עד לחצי השעה האחרונה וביטלתי את הטריגר.
הטריידים היחידים שלקחתי אתמול היו של 2 מניות מומנטום קטנות.  ALVR מתחת 3.10 ששברה יפה, ו- TGB מתחת 5.05 שלא עשתה כלום.

עוד כמה מילים על אחוזי ההצלחה

בפוסט קודם שלי בנושא אחוזי ההצלחה רמזתי שהחשיבות של אחוזי ההצלחה אינה כה גבוהה כמו שסוחרים רבים נוטים ליחס לה.

אחוזי ההצלחה מודדים הצלחה או כשלון של טריידים ולא הצלחה או כשלון של הסוחר.
השאלה האמיתית היא לא "האם הטרייד היה בדיעבד מוצלח" אלא מה הסוחר הצליח להוציא ממנו בפועל.  יש משמעות עצומה לתשובה גם מקרה של כשלון הטרייד וגם במקרה של הצלחה שלו.
אנו יודעים שמספר סוחרים שנכנסים לאותו הטרייד במחיר זהה פועלים באופן שונה לגמרי ומוציאים ממנו תוצאות שונות בתכלית.  הכל תלוי באופן ניהול הטרייד.
במקרה של טרייד שנכשל, ההפסד על הטרייד אמור להיות כ - 1R, כלומר גודל הריסק שהסוחר מרשה לעצמו להפסיד על טרייד בודד.  אם הסוחר לא עמד בכללים, ולא יצא בזמן במחיר הסטופ ההפסד עשוי להיות גדול הרבה יותר.
גם במקרה של טרייד מוצלח השאלה היא כמה הצליח הסוחר להוציא מהטרייד בפועל.  האם הוא הצליח להישאר בטרייד מספיק זמן כדי להוציא ממנו רווח אמיתי.  סוחר אף עשוי להפסיד בטרייד מוצלח כיוון שיצא מוקדם מדי בסטופ; כלומר, כאשר הטרייד לא עבד מייד אלא התנדנד.




אני אישית עובד עם אחוזי הצלחה של מעל 50% ממש מהתקופה בה התחלתי לסחור.  אני מניח שזה לא מעט בזכות התוכנה שפיתחתי (פרונטגיינר).  אבל ייתכן שדוקא בגלל זה במידה מסויימת "התרגלתי" לכך שאחוזי ההצלחה הם לא המכשלה של הסוחר הממוצע כיוון שיחסית פשוט להשיג אחוזי הצלחה גבוהים.  לפחות על הנייר.


אבל לאחרונה נתקלתי במספר מקרים בהם הסיבה לחוסר הריווחיות של סוחרים היא חד משמעית אחוזי הצלחה נמוכים.   ניתן להיות סוחר ריווחי עם 40-50 אחוזי הצלחה, אבל כאשר סוחר מתחיל לא מצליח לייצר אחוזי הצלחה כאלו הוא בבעיה קשה כיוון שזה נותן לו נקודת התחלה גרועה יותר ומאפשר לו פחות חופש לעשות טעויות של מתחילים בניהול הפוזיציה.  ואני מדבר על מקרים בהם סוחרים נאבקים עם אחוזי הצלחה של 20 או 30 אחוז.  בלתי אפשרי לסחור עם כזאת סטטיסטיקה.  הסוחר מוצא את עצמו מתרגל לממש חלקית (או לעיתים לסגור פוזיציה) אחרי 1R כיוון שהטריידים שהוא לוקח אינם חזקים מספיק כדי לתת יותר מזה בעיקביות.

המעניין הוא שאותם סוחרים שיש להם אחוזי הצלחה נמוכים הם דוקא סוחרים יותר מנוסים.  המטרה של אותם סוחרים היא לפתח עצמאות בתהליך הסריקה והחיפוש של טריידים.  המטרה היא נכונה ולזה כל סוחר צריך לשאוף.  אבל זה חייב להעשות באופן הדרגתי.  כלומר, זה לא נורא, ואפילו רצוי, להסתמך בהתחלה של שרות שמספק לסוחר אחוזי הצלחה סבירים.
קיימים לא מעט שרותים כמו שרות איתותים או חדרי מסחר אינטרנטיים.  חלקם אפילו מנהל מעקב אחר אחוזי ההצלחה שלהם.  זו גם בדיוק הסיבה שאני מנהל את טבלת אחוזי ההצלחה של חדר המסחר של פרונטגיינר כבר קרוב לשנתים.  הסוחר יודע בדיוק אלו אחוזי הצלחה הוא מקבל.

מסחר יומי הוא אחד העיסוקים המורכבים והמאתגרים שיש.  ניתן לדמות את המאבק של הסוחר למסלול מכשולים או ריצת משוכות, בה יש לעבור מכשול לפני שאתה יכול מגיע למכשול הבא.  אחוזי ההצלחה הם מכשול שחשוב וניתן להסיר (לפחות באופן זמני) בצורה פשוטה יחסית, לפחות עד הסוחר ילמד לנהל את הפוזיציות שלו כראוי.  אחרי שהוא למד לעשות את זה הוא יכול להתחיל להתמודד עם נושא אחוזי ההצלחה שלו על ידי הסרה הדרגתית של התלות שלו בשרות האיתותים שהוא מנוי עליו.

--
מאיר זייד
חדר מסחר יומי פרונטגיינר

האם אחוזי ההצלחה חשובים כל כך?

משום מה סוחרים מרבים לבדוק את אחוזי ההצלחה של הטריידים שהם לוקחים.
האם זה באמת כל כך חשוב?

כן ולא.
כמובן שככל שאחוזי ההצלחה של הסוחר גבוהים יותר רווחיות המסחר שלו אמורה לגדול.
אבל האם זה באמת קורה?

אחוזי ההצלחה אכן משמעותיים לסוחרים מנוסים ורווחיים, עבורם שיפור הסטטיסטיקה משפיע בצורה ישירה על הרווחים.
הבעיה היא שסטטיסטית, רובם המכריע של הסוחרים אינם רווחיים. והסיבה היא אינה כי אחוזי ההצלחה שלהם נמוכים או שתוכנית המסחר שלהם אינה עובדת, אלא כי הם אינם מיישמים אותה כמו שצריך. ברוב המקרים הם אינם יוצאים בסטופ המקורי של הטרייד ו/או אינם לוקחים רווחים בזמן.
עבור סוחרים אלו המשמעות של מדידת אחוזי ההצלחה היא שולית למדי.

אנסה להבהיר ולחדד את הטענה הנ"ל:
רוב תוכניות המסחר היום מאפשרות הצלחה, או רווחיות, באחוזי הצלחה נמוכים מ 50%. לסוחר מנוסה מספיקים לרוב 40% הצלחה לרווחיות עיקבית. כמובן שכל זה בתנאי שתוכנית המסחר נשמרת בקפדנות, רווחים נלקחים כשצריך, והיציאה מהטרייד היא בדיוק בסטופ שנקבע כאשר הטרייד עובד נגדו.

טבלת אחוזי ההצלחה שאני מנהל גם היא יכולה להמחיש את הנקודה.
באותה הטבלה, יש מספר עמודות שאינני מפרסם. עמודות אלו מחשבות את סך הרווח או ההפסד באותו יום. לא אכנס כרגע לאופן החישוב המדוייק של אותן עמודות אבל הוא מבוסס על הסטופ (במקרה של טרייד שנכשל) ועל אחוז מהרווח (במקרה של טרייד מנצח).
מסתבר, שהתרומה של אחוזי ההצלחה היא שולית למדי לשורת הרווח הסופי.
צריך לזכור ש"הטבלה" היא לצורך העניין סוחר מנוסה. כלומר סוחר שלא עושה טעויות. זה כנראה לא קיים במציאות, אבל אפשר להתקרב לזה, וזו צריכה להיות השאיפה של כל אחד מאיתנו.

בהנחה שאנו מקפידים לצאת בסטופ שקבענו לעצמינו, מה שבסופו של דבר יקבע את שורת הרווח שלנו בסוף היום, השבוע, החודש, הוא כמה השכלנו לתת לטריידים המנצחים לרוץ.
כלומר, האם באמת הרווחנו מהעובדה שהטרייד הזה הוא ווינר.
זה מה שיהפוך סוחר מדשדש לסוחר מצליח. זה השלב השני בהתפתחות הסוחר.
(את השלב הראשון הוא עבר אחרי שלמד לחתוך את ההפסדים. אז כנראה הוא הפך להיות סוחר מדשדש.)

במקרים רבים סוחרים נוטים להאשים בחוסר ההצלחה שלהם את תוכנית המסחר, ולחפש תוכנית או שיטת עבודה חדשה (החיפוש אחר ה Holy Grail), כשלמעשה, לתוכנית המסחר יש תרומה יחסית שולית להצלחתו או חוסר הצלחתו של הסוחר.
בסופו של דבר ההצלחה העיקבית של הסוחר תבוא בזכות החוסן המנטאלי (שיעזור לו לעמוד בתוכנית המסחר ובסטופים) ובזכות ניהול סיכונים נכון (שיקבע מתי ואיך לקחת רווחים).

פוסט נוסף בנושא אחוזי הצלחה המציג זוית מעט שונה

עמידה בסטופ - לא מספיקה

אחרי שסוחר לומד לעמוד במחיר הסטופ שקבע לעצמו בצורה פחות או יותר עיקבית - סביר שהוא לא יפסיד.
אבל זה לא מספיק. השלב הבא הוא ללמוד לקחת רווחים.

הרי בסופו של דבר כל מחיר סטופ יתפוס אם נחכה מספיק זמן.
סוחר יומי מבסס את ההחלטות שלו על סמך ניתוח טכני קצר מועד בו יש חשיבות מכרעת להתנהגות המניה מיד אחרי הפריצה.

קשה כמובן לדעת לפני הפריצה מתי נרצה לצאת. צריך לבחון את התנהגות המניה במהלך השניות והדקות הראשונות שאחרי הפריצה. אין כאן חוקיות והרבה מסתמך על נסיון ועל סיגנון המסחר של כל אחד.

בחלק גדול מהטריידים שלי אני יוצא די מהר אחרי הפריצה הראשונית. למשל אם הפריצה הגיעה לאזור ה- 10 סנט במניה ממוצעת. בחלק גדול מהמקרים האלה אני עשוי להצטער שיצאתי מוקדם כי המניה המשיכה במגמה.
כמו למשל MW אתמול. מניה קטנה שעשתה חצי דולר בפריצה ללא סיבה ממשית לצאת. בכל זאת יצאתי ממנה אחרי כ- 20 סנט.
אז יש חסרונות לצורת עבודה כזאת כי לרוב לא אתפוס את הפריצות הארוכות.
OXY אתמול אפילו בולט יותר. מניה (של $80) שעשתה $4 מבלי שהתקרבה חזרה למחיר הכניסה. אני יצאתי ברווח ממוצע של 30 סנט.

אבל בצורת העבודה הזאת יש שני ייתרונות חשובים:

1. אחוזי הצלחה גבוהים יותר. הרי ברוב המקרים הפריצה לא ממשיכה בצורה חלקה כמו בדוגמאות הנ"ל. ובחלק מהן היא מתקנת נגדינו ובסוף נצא בסטופ. ככל שרמת הצפיות מהפריצה נמוכה יותר, אחוז הטריידים שתופסים את הסטופ נמוך יותר.
2. היציאה המהירה מהפוזיציה מפנה אותי להמשיך הלאה לטרייד הבא. זוהי נקודה חשובה ביותר כיוון שכאשר אנו מנהלים פוזיציה אנחנו הרבה פחות פנויים מנטאלית לעסוק בכניסה לפוזיציה הבאה ואנחנו עשויים לפספס טריידים טובים. זה עדיין קורה לי יום יום.
   

מהאמור לעיל ניתן למעשה לגזור את המסקנה הבאה:
כדי שטרייד יצליח - צריך לנהל אותו.
לשים סטופ על הטרייד ולעבור לטרייד הבא זה לא ניהול טרייד. הסטופ הרי בסוף עשוי לתפוס, גם אם אם היתה נקודת יציאה רווחית יפה לפני כן. כלומר צריך לחיות את הפוזיציה לפחות עד לשלב שבו קידמנו את הסטופ לנקודה רווחית (לפני או אחרי יציאה חלקית).