החשיבות של הצבת יעדים בטרייד

הצבת יעדים הוא נושא חשוב שעם מעט עבודה יכול לשדרג כל סוחר.

לצורך הפשטות אני אתייחס כאן לטריידים במונחי שורט, שבירה, וכו', אבל הכל תקף באותה מידה ללונגים.

האמת היא שפיתחתי צורת עבודה די מסודרת מבחינת ניהול היציאות בפוזיציה.
בצורה גסה אני יכול לחלק את הטריידים שלי לשניים.

סקאלפ - כאלו שאני לוקח עם ציפיות קצרות, כמות גדולה, ויציאה עם כל הכמות בשבירה הראשונית.
אחוזי ההצלחה כאן גבוהים בגלל היחס הגרוע יחסית של סיכון לרווח. זו צורת עבודה שמחייבת מיומנות, זריזות, וגם זיהוי מוצלח של התחתית בשבירה. כל פיספוס, אפילו הקטן ביותר, יכול להפוך את הטרייד בשניות ללוזר.

טריידים של סבלנות - כאלו שאני לוקח מתוך כוונה לנהל בצורה טכנית.
זו צורת עבודה שונה לחלוטין מזו בסקאלפ. במידה מסוימת אפילו מצריכה תכונות הפוכות.
כאן הסבלנות מחליפה את הזריזות והטכניקה את המיומנות.
כאן יש חשיבות רבה לקביעת יעדים לטרייד לפני הכניסה אליו. במקרים מסויימים היעד קצר מהסטופ או שיחס הסיכון לרווח נמוך מידי ולא יהיה טעם להכנס אליו.

תבנית כמו בדוגמה הבאה לא רואים כל יום. אולי פעם בשבוע.
AIB, מניה קטנה שפתחה אתמול בגאפ של 3% והמשיכה עד ל $6.50 - שם כבר היתה בפלוס 15%.
















סחירות מאוד גבוהה שמאפשרת כניסה ויציאה ללא זליגה, ובכמויות גדולות. זוהי תבנית פריצה קלאסית ללא קשר לשעה ביום (וזה היה עמוק בצהרים).
בטרייד כזה חשוב לקבוע מראש יעד כדי שנוכל לנהל אותו נכון.

אני כנראה לא ממש החלטתי באיזו משתי השיטות שלי אני לוקח אותו - סקאלפ או סבלנות. וזה פגע מאוד בניהול הטרייד.

בדיעבד זה היה אמור להיות טרייד פשוט.
באזור 6.10$ המניה בנתה בסיס עליון לפריצה ראשונית שהביאה אותה עד ל 6.50$. כלומר מהלך של 40 סנט.
זה יהיה גם פחות או יותר המהלך הצפוי מהמניה בפריצה הבאה.















ניתן לראות שהפריצה הבאה היתה של חצי דולר שהם 7.5%, ללא תיקונים, וללא סיבה של ממש לצאת לפני היעד.