יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

ATI - עוד על החשיבות של הסטופ הטכני

הטרייד הזה הוא מיום ד' בשבוע שעבר.
יש בו כמה נקודות מעניינות שבגללן (או בזכותן) זכרתי אותו ואני מעלה אותו כאן באיחור.

העלתה אותו מריה בצ'אט כשעתיים אחרי הפתיחה.
כל הפרמטרים שאנו מחפשים במנית מומנטום התקיימו כולל מגמה ברורה ועקבית.

היו שני דברים שהפריעו לי בתזמון של הכניסה.
1. הסטופ נראה לי יחסית ארוך לאותו הרגע.  הסטופ שמריה רשמה היה 40 סנט וגם הוא לטעמי היה גבולי.
2. היתה כניסה קודמת (שראיתי ופיספסתי) כחצי דולר גבוה יותר ועם סטופ הרבה יותר קצר.
זה כשלעצמו לא אמור להפריע או להוות שיקול בבחירת הטרייד, אבל מה לעשות, אנו מכניסים שיקולים פסיכולוגיים  להחלטות שאנו לוקחים ובאותה הנקודה זו היתה הסיבה העיקרית בגללה ויתרתי על הטרייד.

במבט על תבנית סוף היום זה היה טרייד מצויין.  המניה עשתה מהלך של $1.30 שהם 3.5R.
במבט יותר קרוב אפשר לראות שכדי להיות בתוך המהלך הזה היה צורך לשרוד תיקונים של כמעט 40 סנט;  אבל כאן החשיבות העצומה שיש לקביעת הסטופ הטכני.
הסטופ שמריה קבעה היה מדוייק ונכון.
למניה היתה התנגדות ברורה באזור 29.40, התנגדות שלא נפרצה אחרי שהטריגר הופעל ואיפשרה לסוחרים שניהלו את הטרייד בסבלנות - להישאר בתוך הטרייד עד למהלך המיוחל.


לקח למניה מעל לשעתיים עד שהיא התחילה לעבוד אבל זה לא חריג וזה לא אמור לגרום לנו "לברוח" מהטרייד מוקדם. כבר כתבתי לא פעם על החשיבות של סבלנות במסחר, וזו דוגמה ממחישה נוספת.

ATI - גרף סוף היום

הערה
בכוונה לא כתבתי שזו היתה טעות מבחינתי לותר על הטרייד מהשיקולים שרשמתי.
זה היה טרייד מצויין.  אבל כאשר אצטרך שוב להחליט אם להיכנס לתבנית דומה כנראה שאעשה החלטה דומה.  הסיבה היא אישית לחלוטין.  כל סוחר מתחבר לתבניות שונות, ואני מעדיף לקחת תבנית מומנטום אחרי תיקון ולא באזור של הגבוה או הנמוך היומי; ביחוד כאשר מדובר בשעה יחסית מאוחרת.  ההרגשה שלי היא שאז "יותר קל" להן לעבוד ואחוזי ההצלחה מעט יותר טובים.  אבל זה לא מבוסס על מדידות מסודרות, וכמובן שזה גם תלוי במידה רבה באיכות התבנית ובעוצמת המומנטום.

יום חמישי, 25 באוקטובר 2012

האם כדאי להיכנס לטרייד "באיחור"?

היום בשעה מאוחרת יחסית (14:00) זיהיתי תבנית שורט יפה ב- CROX;
אבל נראה שהיה לה טריגר יפה כחצי שעה לפני כן.
כלומר הזיהוי היה מאוחר.

אבל האם זה מאוחר מדי לכניסה לטרייד כאן?

CROX - גרף 5 דק', אמצע היום




הגישה שלי היא ברוב המקרים שכל עוד המניה לא הגיעה למחיר הסטופ ניתן להיכנס לטרייד גם אם זיהינו אותו באיחור.
כי הרי הסיבה שיש לנו סטופ זה כדי לאפשר למניה לתקן במסגרת המגמה הראשית.  העובדה שהמניה שברה (או פרצה) ואח"כ תיקנה נגדינו - לא אומרת שהטרייד נכשל.  פסיכולוגית קשה יותר להיכנס לתבנית כזו כי היא כבר נראית פחות טוב.  לפעמים בצדק ולפעמים לא.
במקרים כאלו ניתן לרוב להיכנס לטרייד במחיר טוב יותר מזה שהיינו מקבלים בשבירה (או פריצה) המקורית.

בשעה 14:00, השעה בה זיהיתי באיחור את הטריגר,  CROX עדין דישדשה באזור הטריגר והיה ניתן להיכנס לשורט במחיר הטריגר.
למעשה עד סוף היום המניה המשיכה לאיטה בירידות וסיימה קרוב לנמוך.


CROX - גרף 5 דק' - סוף היום

יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

סוגי הוראות - והשימושים בהן

כבר די הרבה זמן אני מתכנן לכתוב את הפוסט הזה.
אני מניח שהסיבה שלא עשיתי את זה היא כי זהו נושא בסיסי שכל סוחר אמור להכיר.
ובכל זאת אני נתקל לא פעם בסוחרים (לא בהכרח מתחילים) שלא מכירים את ההבדלים בין סוגי ההוראות או שעושים בהם שימוש לא נכון.

יש הרבה מאוד סוגי הוראות ולעיתים ברוקרים מסויימים תומכים בהוראות ספציפיות שלא קיימות אצל ברוקרים אחרים.  אני לא אכנס כאן לפירוט ואין לי כוונה לכסות הכל.
אני אכתוב כאן על סוגי ההוראות הרלוונטיים לצורת המסחר שלי, וכאלו המתאימות למסחר טכני המבוסס על פריצות/שבירות.  אזכיר בסה"כ את ההוראות שאני משתמש בהן ומתי אני משתמש בכל הוראה.

הוראות סטופ
נא לא לבלבל עם הוראת Stop-Loss להגבלת הפסד, אע"פ שטכנית זו מעשה אותה הוראה.
הוראת סטופ היא הוראה שמופעלת רק כאשר מחיר המניה מגיע למחיר הסטופ.
סוחרים טכניים עושים שימוש בהוראת סטופ גם לצורך כניסה לטרייד בפריצה (או שבירה) של רמת מחיר המהווה התנגדות (או תמיכה).

סטופ מרקט: לעיתים גם נקראת פשוט הוראת Stop.
שימושית ליציאה במחיר הסטופ כאשר הטרייד הולך נגדינו.
עם ההוראה יש לספק את מחיר הסטופ.
למשל, נניח שנכנסנו לטרייד ללונג במחיר 30.01 וסטופ של 20 סנט.
ההוראה שנזין לצורך סגירת הטרייד בסטופ (להגבלת הפסד למקרה שהטרייד הולך נגדינו) תהיה:
Stop $29.80.
המשמעות היא: ברגע שמחיר המניה מגיע למחיר $29.80 תופעל הוראת מכירה ב- Market.
בהוראת זו נשתמש אך ורק ליציאה מטרייד מפסיד ולעולם לא לכניסה לטרייד.
הסיבה לכך היא שאנחנו אף פעם לא נרצה "לרדוף" אחרי מניה.  כניסה במרקט כמוה כלבקש להיכנס למניה "בכל מחיר".
בכל הוראת סטופ צריך לקחת בחשבון "זליגה"במחיר (slippage) מה שגורם לכך שנקבל מחיר גרוע מהמחיר המצופה לעיתים באופן משמעותי.  slippage נגרם בפרקי זמן של רגישות או תנודתיות יתר (volatility).


סטופ לימיט: שימושי לצורך כניסה לטרייד חדש בפריצה (או שבירה) של רמת התנגדות (או תמיכה).
בהוראת  סטופ לימיט יש לציין שני מחירים:
מחיר הסטופ - המחיר בו תופעל ההוראה
מחיר הלימיט - ההוראה שתופעל תהיה הוראת לימיט במחיר הזה
למשל: כדי להיכנס לטרייד (לונג) בפריצה של $30 אפשר להזין את ההוראה הבאה:
Stop-Limit 30.01 - 30.02
כלומר, הוראת סטופ-לימיט, כאשר מחיר הסטופ הוא $30.01 והלימיט הוא $30.02.
המשמעות היא שכאשר מחיר המניה מגיע ל- $30.01 תופעל הוראת קניה בלימיט של $30.02.
כלומר, באמצעות הוראת הסטופ לימיט אנו מצד אחד נכנסים לטרייד בפריצה של רמת ההתנגדות ומצד שני מגבילים את מחיר הקניה (זהו מחיר הלימיט) וכך אנו מגבילים את ה- slippage ולא נכנסים למניה בכל מחיר.
בפועל, במקרים רבים גם כאשר המניה פורצת חזק ו"מדלגת" מעלינו היא עשויה לתקן חזרה ולהכניס אותנו לטרייד.
אני באופן אישי אוהב להגביל את ההפרש בין מחיר הלימיט למחיר הסטופ למינימום, ובד"כ הוא מושפע מגודל הסטופ שלמעשה מוכתב מתנודתיות המניה.  יהיו מקרים (מעטים) שבגלל זה לא אצליח להיכנס לטרייד, אבל בכל המקרים האחרים אני לרוב מקבל מחיר טוב יותר.  זה גם תלוי מאוד באיכות הביצוע של הברוקר.

הוראת לימיט: שימושית למימושים.
הוראת Limit היא הוראה שמוספה נזילות לבורסה ויושבת במערכת עד שמחיר המניה מגיע למחיר הלימיט בו ההוראה תתבצע.  ניתן לראות את ההוראה ב- Level-2.


דוגמה מסכמת:
נניח שאני מעוניין להיכנס לפוזיצית לונג במניה אם היא פורצת התנגדות ב- $30.00 , עם סטופ של 20 סנט, ויעדים ב- $30.30 ו- $30.60.

הוראת הטריגר (כניסה לטרייד) תהיה:
סטופ-לימיט: סטופ $30.01 , לימיט $30.02.

את הוראת הסטופ והוראות המימוש אזין אחרי שהטריגר הופעל וניכנסתי לפוזיציה:
הוראת הסטופ: סטופ (מרקט) $29.80.
הוראות מימוש:
לימיט $30.30
לימיט $30.60

הערה:
ברוקרים שונים מפעילים לוגיקות שונות לצרכי קביעת הפעלת הוראת הסטופ.
השאלה שנשאלת היא: איך נקבע אם הטריגר (או הוראת הסטופ) מופעל.
יש לוגיקות שונות שלכאורה נבדלות אחת מהשניה באופן מזערי אבל ההבדל בביצוע עשוי להיות משמעותי.  הוא גם עשוי לקבוע אם בכלל נצליח להיכנס לטרייד.
להלן מספר אפשרויות שברוקרים עושים בהם שימוש לצורך הפעלת הוראת הסטופ:
  • כאשר מחיר המניה נוגע במחיר הסטופ.  כלומר, יש לפחות עיסקה אחת שמתבצעת במחיר שמעל ההתנגדות (או מתחת לתמיכה).
  •  כאשר מחיר המניה נוגע פעמיים או יותר במחיר הסטופ.
  • כאשר מחיר ה- bid נוגע במחיר הסטופ (בלונג) ומחיר ה- ask בשורט (שמרני)
  • כאשר מחיר ה- ask נוגע במחיר הסטופ (בלונג) ומחיר ה- bid בשורט (אגרסיבי)
  • כאשר אחד מהמחירים הבאים נוגע בסטופ: מחיר המניה או ה- bid (בלונג), מחיר המניה או ה- ask (בשורט).

בד"כ לכל ברוקר יש את הלוגיקה שלו ואין לסוחר השפעה או אפשרות בחירה.