יום חמישי, 18 בפברואר 2010

נקודות למחשבה ממפגש הסוחרים שהיה - מידול של סוחר יומי מצליח

את מפגש הסוחרים האחרון הנחה דר' שי סולן.
הוא הציג מחקר שביצע לצורך מידול של סוחר יומי מצליח.
המידול נערך כפרויקט גמר בקורס NLP Master Practitioner שהוא מודל פסיכולוגי מתקדם.
במסגרת המידול דר' סולן ראיין סוחר מצליח - שלומי גולדשמיט ואף צפה בו בזמן מסחר.

המידול כלל מספר נושאים החל מהרוחניות, האמונות, והיכולות של הסוחר, וכלה בהתנהגותו ובסביבת המסחר שלו.

שלומי גולדשמיט, הסוחר שעליו בוצע המידול, נכח במפגש, אך הוא הוצג רק עם סיום המצגת כדי לא לפגוע במהלכה.
זה היה בונוס נחמד כאשר הנוכחים יכלו להפנות אליו שאלות ספציפיות לגבי אסטרטגיית המסחר ונושאים אחרים שעלו במצגת.


כל אחד יכול לקחת מהמפגש משהו אחר ויש לא מעט נושאים שניתן לקחת.  אני לא אפרט כאן את המצגת אך אביא מספר נקודות חשובות שדיברו אלי  ולדעתי חשוב לתת עליהן את הדעת.


שלומי סוחר כבר 13 שנים, מתוכם 9 שנים באותה השיטה בדיוק.
הנתון הזה מעניין על רקע הטענות שהשווקים הם דינמיים וסוחרים יומיים צריכים להתאים את עצמם להשתנות תנאי השוק.  הגישה היא כמובן - מה שעובד לא צריך לשנות.
יש שיטות מסחר מוצלחות רבות ומגוונות וברוב המכריע של המקרים הסיבות שסוחרים לא מצליחים אינן נעוצות בשיטה אלא בצורת העבודה.  הם נופלים ביישום שמושפע מהצד המנטלי והאישיות של הסוחר.  במקרים רבים סוחרים מחליפים שיטות ותבניות ומנסים למצוא את הנוסחה המצליחה.  הנסיון הזה הוא מצד אחד נחוץ ומצד שני פוגע.  חשוב למצוא את השיטה שבה ההתמודדות המנטלית תהיה הקלה ביותר לסוחר.  מצד שני, לוקח זמן רב להתמקצע בשיטה מסויימת, ולכן החלפת אסטרטגיות מאריכה את משך הזמן שנחוץ לסוחר כדי לעבור לריווחיות עיקבית.

שלומי עובד עם תבנית אחת בלבד!
סוחרים רבים משלבים מספר צורות עבודה במסחר היומי, ובמהלך יום מסחר נתון הם עשויים לסחור בשיטות שונות ובתבניות שונות.  נקח למשל אסטרטגיות כגון פריצות/שבירות "קלאסיות", טריידים של גאפים ומומנטום, או ריוורסלים.  את כל אחת מהגישות הללו ניתן לפרוט עוד לתתי-שיטות, או תבניות ספציפיות.
למשל - פריצות ניתן לקחת בתבניות של התכנסות, ראש וכתפיים, כוס וידית, מספרים עגולים, לוול-2, ועוד.
כל טרייד עשוי לדרוש ניהול שונה.  החל מאופן קביעת הסטופ וכלה ביעדים למימוש.
התבנית היחידה ששלומי עובד איתה מבוססת על כניסה אחרי תיקון פיבונאצ'י בשוק שיש לו מגמה ברורה.  גם הסטופ והיעדים נקבעים ע"פ סולם פיבונאצ'י.

אמונה של 100% בשיטה
זו נקודה שחזרה מספר פעמים במהלך המפגש וממנה לדעתי מתחיל ונגמר הכל.
היא היא גם ההתגלמות של ההתמודדות המנטלית ולכן עיסוק המסחר דורש זמן עד להצלחה;  כי כדי לתת אמון באסטרטגיה נחוץ לראות במו עיניך שהיא עובדת.  ו"לראות" הכוונה, פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, עד שנופל האסימון.
נקודה מעניינת בהקשר הזה עלתה דוקא בדיון החופשי בסוף המפגש.  שי הציג את שלומי כאדם שסוחר ברגיעה ובנינוחות.  מארח אנשים במהלך המסחר, לוקח הפסקות, וכו'.  אך שלומי אמר שלקח לו זמן רב עד שהגיע למצב הזה.  מספר שנים.
עד אז הוא היה "מזיע" בזמן העבודה.  בדיעבד הוא מבין שזה בגלל שלא היתה לא אמונה של 100% בשיטה.  הוא האמין בה.  אבל רק ב- 99%.  הוא אומר שהמעבר הזה אל 100 האחוזים קרה ביום בהיר.
כשנפל האסימון החיים הפכו קלים ופשוטים הרבה יותר.

--
בהקשר לנקודות הנ"ל אני רוצה להשליך מנסיוני.
בשנה הראשונה בה עסקתי במסחר יומי עבדתי בצורות שונות ובמידה רבה התפזרתי.  ייתכן שזה היה נחוץ כדי למצוא את צורת העבודה המתאימה לי.  הבנתי בדרך הקשה שעדיף לי לדבוק בשיטה שעובדת לי.
בשנה-שנתיים שלאחר מכן התמקדתי יותר.  בהסתכלות אחורה אני מבין שזהו תהליך טבעי ורצוי.  הסוחר מסנן החוצה שיטות או תבניות שאינן עובדות בשבילו ומשאיר רק מה שעובד לו.
כבר לא מעט זמן הגישה שלי היא שאחד הדברים שאני יכול או צריך לעשות כדי להתפתח כסוחר הוא בהדרגתיות להוסיף שיטות עבודה נוספות.  בעקבות המפגש האחרון אני שוקל את הגישה הזאת מחדש.  אני מניח שאכתוב על כך בנפרד.

על אמונה בתבנית כתבתי לא פעם.  אמונה לוקח זמן לרכוש. אחת הסיבות שאי אפשר ללמוד ממישהו להיות סוחר מצליח היא שאי אפשר לקנות או לקבל אמונה.  זה משהו שצריך לאסוף, לצבור, לרכוש.  וזה תהליך שלוקח זמן.  וזו אחת הסיבות שכדאי להיצמד לשיטה כמה שיותר מהר ולהתחיל לרכוש את האמון בה.
קשה לי לכמת את האמונה שיש לי בשיטה שלי היום אבל אחרי מעל 3 שנים של מסחר כעיסוק עיקרי זה עדיין לא 100%.  ואני יודע את זה כי אני מרגיש שיש עוד מקום לשיפור מבחינת ההזעה שלי בזמן העבודה ומבחינת אחוז הסטייות שלי מהתוכנית המקורית.

יום ראשון, 17 בינואר 2010

עוד כמה מילים על אחוזי ההצלחה

בפוסט קודם שלי בנושא אחוזי ההצלחה רמזתי שהחשיבות של אחוזי ההצלחה אינה כה גבוהה כמו שסוחרים רבים נוטים ליחס לה.

אחוזי ההצלחה מודדים הצלחה או כשלון של טריידים ולא הצלחה או כשלון של הסוחר.
השאלה האמיתית היא לא "האם הטרייד היה בדיעבד מוצלח" אלא מה הסוחר הצליח להוציא ממנו בפועל.  יש משמעות עצומה לתשובה גם מקרה של כשלון הטרייד וגם במקרה של הצלחה שלו.
אנו יודעים שמספר סוחרים שנכנסים לאותו הטרייד במחיר זהה פועלים באופן שונה לגמרי ומוציאים ממנו תוצאות שונות בתכלית.  הכל תלוי באופן ניהול הטרייד.

במקרה של טרייד שנכשל, ההפסד על הטרייד אמור להיות כ - 1R, כלומר גודל הריסק שהסוחר מרשה לעצמו להפסיד על טרייד בודד.  אם הסוחר לא עמד בכללים, ולא יצא בזמן במחיר הסטופ ההפסד עשוי להיות גדול הרבה יותר.
גם במקרה של טרייד מוצלח השאלה היא כמה הצליח הסוחר להוציא מהטרייד בפועל.  האם הוא ה
צליח להישאר בטרייד מספיק זמן כדי להוציא ממנו רווח אמיתי.  סוחר אף עשוי להפסיד בטרייד מוצלח כיוון שיצא מוקדם מדי בסטופ; כלומר, כאשר הטרייד לא עבד מייד אלא התנדנד.




אני אישית עובד עם אחוזי הצלחה של מעל 50% ממש מהתקופה בה התחלתי לסחור.  אני מניח שזה לא מעט בזכות התוכנה שפיתחתי (פרונטגיינר).  אבל ייתכן שדוקא בגלל זה במידה מסויימת "התרגלתי" לכך שאחוזי ההצלחה הם לא המכשלה של הסוחר הממוצע כיוון שיחסית פשוט להשיג אחוזי הצלחה גבוהים.  לפחות על הנייר.


אבל לאחרונה נתקלתי במספר מקרים בהם הסיבה לחוסר הריווחיות של סוחרים היא חד משמעית אחוזי הצלחה נמוכים.   ניתן להיות סוחר ריווחי עם 40-50 אחוזי הצלחה, אבל כאשר סוחר מתחיל לא מצליח לייצר אחוזי הצלחה כאלו הוא בבעיה קשה כיוון שזה נותן לו נקודת התחלה גרועה יותר ומאפשר לו פחות חופש לעשות טעויות של מתחילים בניהול הפוזיציה.  ואני מדבר על מקרים בהם סוחרים נאבקים עם אחוזי הצלחה של 20 או 30 אחוז.  בלתי אפשרי לסחור עם כזאת סטטיסטיקה.  הסוחר מוצא את עצמו מתרגל לממש חלקית (או לעיתים לסגור פוזיציה) אחרי 1R כיוון שהטריידים שהוא לוקח אינם חזקים מספיק כדי לתת יותר מזה בעיקביות.

המעניין הוא שאותם סוחרים שיש להם אחוזי הצלחה נמוכים הם דוקא סוחרים יותר מנוסים.  המטרה של אותם סוחרים היא לפתח עצמאות בתהליך הסריקה והחיפוש של טריידים.  המטרה היא נכונה ולזה כל סוחר צריך לשאוף.  אבל זה חייב להעשות באופן הדרגתי.  כלומר, זה לא נורא, ואפילו רצוי, להסתמך בהתחלה של שרות שמספק לסוחר אחוזי הצלחה סבירים.
קיימים לא מעט שרותים כמו שרות איתותים או חדרי מסחר אינטרנטיים.  חלקם אפילו מנהל מעקב אחר אחוזי ההצלחה שלהם.  זו גם בדיוק הסיבה שאני מנהל את טבלת אחוזי ההצלחה של חדר המסחר של פרונטגיינר כבר קרוב לשנתים.  הסוחר יודע בדיוק אלו אחוזי הצלחה הוא מקבל.

מסחר יומי הוא אחד העיסוקים המורכבים והמאתגרים שיש.  ניתן לדמות את המאבק של הסוחר למסלול מכשולים או ריצת משוכות, בה יש לעבור מכשול לפני שאתה יכול מגיע למכשול הבא.  אחוזי ההצלחה הם מכשול שחשוב וניתן להסיר (לפחות באופן זמני) בצורה פשוטה יחסית, לפחות עד הסוחר ילמד לנהל את הפוזיציות שלו כראוי.  אחרי שהוא למד לעשות את זה הוא יכול להתחיל להתמודד עם נושא אחוזי ההצלחה שלו על ידי הסרה הדרגתית של התלות שלו בשרות האיתותים שהוא מנוי עליו.

--
מאיר זייד
חדר מסחר יומי פרונטגיינר

יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

מפגש סוחרים

אני לא נוהג לכתוב כאן על מפגשי הסוחרים אבל ייתכן שזה דוקא רצוי.
מפגש הסוחרים הקודם היה בנושא מיסוי של פעילות מסחר, וארחנו את רו"ח עמוס כץ שמתמחה בנושא.
היתה הרצאה מעניינת ועמוס חילק לא מעט חומר בנושא.
לבקשת סוחרים שלא יכלו להגיע למפגש העלתי את החומרים הרלוונטיים לאתר פרונטגיינר וניתן להורידם משם.


המפגשים של חודש ינואר 2010 יתקיימו בהרצליה ובחיפה, ויעסקו בנושא תוכניות מסחר.

במפגש נשוחח בין השאר על:
- ניהול סיכונים - שהוא הבסיס לכל השאר
- החשיבות של סריקה וסינון - בחירת הטריידים
- שילוב של מספר שיטות מסחר - האם זה טוב לך
- החשיבות העצומה של התאמת כמות המניות לטרייד
- ניהול פוזיציה ומימוש רווחים
- שילוב של מסחר יומי וסווינג - האם זה כדאי?

במפגש אדבר גם על תוכנית המסחר שלי ואביא דוגמאות מצורת העבודה שלי.
יהיה זמן לדיון פתוח ושאלות ותשובות בנושאים הקשורים לתוכניות מסחר.

הנושא הוא חשוב מאין כמוהו וחלק מהדברים שאדבר עליהם הם קריטיים להצלחה של הסוחר; אך לצערי אני יודע שרק חלק קטן (אם בכלל) מהנוכחים במפגש יפנימו את הדברים.  אני אומר זאת מידיעה ולא כהשערה.  כיוון שאני עובד עם סוחרים ביום-יום כבר למעלה משנתיים, אני רואה שוב ושוב איך הם חוזרים על אותם הרגלי עבודה שגויים שאולי נלמדו בקורס שלקחו, או מסיבות אחרות.  תמיד יהיה להם הסבר מנומק מדוע זה בסדר במקרה שלהם, או שאולי הם אפילו יודו בטעות ויבטיחו לתקן, אך כמו שאמרתי - הם לא.
דברים בסיסיים כמו ניהול סיכונים מסודר, התאמת כמות המניות בטרייד לריסק (לגודל הסטופ).  על דברים מסוג אלו בסופו של דבר הסוחרים נופלים ולא על טכניקה או קריאת תבניות.  הרי בעלויות נמוכות למדי ניתן היום לעשות מנוי לשרות איתותים כמו חדר מסחר שנותן לך אחוזי הצלחה טובים (68% במקרה של פרונטגיינר למשל).
אז מדוע בכל זאת רוב הסוחרים נכשלים?

כנראה שהסיבות שכל כך קשה ללמוד, להפנים, וליישם נושאים פשוטים אלו קשורות כולן איכשהו לגורם המנטלי.
נסחפתי קצת משיווק של מפגש הסוחרים לדיון על הסיבות לקשיים של סוחרים יומיים.  זהו נושא שמצריך דיון נפרד.

חזרה לעניין המפגש הקרוב, עם כל הנאמר לעיל אני עדיין מאמין שכל סוחר יוכל בכל זאת לקחת משהו מהמפגש וליישם בתוכנית המסחר שלו.  אני גם משוכנע שלחלק גדול מהסוחרים אפילו כלל אין תוכנית מסחר, אז גם אם אביא את הנושא לתודעה שלהם עשיתי את שלי.

--
מאיר זייד

יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

מסחר בטווח

מסחר יומי בתוך טווח (range) היא צורת עבודה נוחה שניתן לשלב אותה כתוספת לצורת המסחר הרגילה שלו.
לסוחר טכני (שעובד על סמך תבניות מבוססות ניתוח טכני) זו לא עבודה לגמרי אינטואיטיבית ולרוב גם לא מלמדים אותה בקורסים לניתוח טכני או מסחר יומי אבל זוהי דרך מצויינת להפיק את המקסימום ממניה במהלך יום המסחר.

ניתן לסחור באופן זה במספר סוגי תבניות או מניות:
  1. מנית מומנטום.  מניה עם מומנטום חזק לכיוון מסויים כאשר הטרייד הוא בכיוון המומנטום.  מניה כזאת אני מחזיק במקרים רבים עד סמוך לסיום המסחר מתוך אמונה בתבנית ובמומנטום.  אני מממש רווחים על פי הכללים, או לאחר מהלך חזק, ומחזק (מוסיף כמות) אחרי תיקון.  שוב, מתוך אמונה בהמשך תנועה בכיוון המומנטום.
  2. מניה שהגיעה לאזור התנגדות (או תמיכה) חזקים, עדיף גם בגרף היומי, ונסחרת ברצועה שמתחתיה (או מעליה במקרה של תמיכה).  ניתן לקחת את המניה קרוב לגבוה לשינוי כיוון, מתוך אמונה שההתנגדות לא תיפרץ (כפי שאתאר בדוגמה של היום בהמשך), או לקחת אותה דווקא בכיוון הפריצה, אך בכניסה מוקדמת, ולממש חלק באזור ההתנגדות.
  3. מסחר על סמך הכרות עם מניה.  סוחרים שעובדים עם סט מניות שהם מכירים, או עוקבים אחריהן במהלך יום מסויים, במקרים רבים מזהים שינויי כיוון של המניה ויכולים "להתהפך" במניה לפני התיקון.  כלומר לעבור מלונג לשורט וההפך.
בשבוע של חג המולד נפחי המסחר היו נמוכים מאוד והיה קשה למצוא מניות עם מומנטום.  גם הציפיות שלנו מפריצות ושבירות קלאסיות היו נמוכות ולכן חיפשנו טריידים חלופיים.
דוקא בימים כאלו קשה יותר למניות לפרוץ התנגדויות ביחוד אם הן מבוססות גם על תבנית יומית.
QCOM היא דוגמה טובה.  הגרף כאן הוא של סוף היום וההתנגדות היא בדיוק ב- 46$.  האמנתי בהתנגדות והחלטתי לקחת שורט קרוב ל 46$ עם סטופ קצר ב 46.01$.  ההסתייגות היחידה שלי מהטרייד היתה שה ATR של המניה לא מוצה והיא נסחרה בטווח צר יחסית של 20 סנט שלא מתאים למניה הזאת.  אבל זהו לא יום רגיל, והמניות נסחרות בווליום נמוך וללא מומנטום, כך שבכל זאת יחס ה risk-reward כאן נראה לי סביר ביותר.



הכניסה היתה  קצת אחרי 12:00, עם כמות גדולה בגלל הסטופ הקצר וגם היעד הקצר יחסית.  (תזכורת על צורת המסחר בריוורסלים עם מניות מסוג זה).
מאז ועד סוף היום ניהלתי את הטרייד בשורט, כאשר אני מממש רווחים באזור 45.90$ ולפני 45.80$ ומחזק ב 45.97$.
האמת שחשבתי שהסיכוי שהמניה לא תפרוץ הוא די נמוך, אך בכל זאת ניתן להספיק להרוויח שם לפני הפריצה לפחות בתקון אחד.  בסופו של יום המניה לא הצליחה לפרוץ את ההתנגדות וזה היה by-far הטרייד המוצלח ביותר שלי באותו יום.